אלכסנדר קבנל

אלכסנדר קבנל (בצרפתית: Alexandre Cabanel‏; 28 בספטמבר 1823 – 23 בינואר 1889), היה צייר צרפתי, שצייר נושאים היסטוריים, קלסיים ודתיים בסגנון אקדמי. הוא היה ידוע גם בתור צייר דיוקנאות. קבנל נחשב לנציג הטוב ביותר של אמנות פומפייר, לפי אנציקלופדיית סלבט, והיה הצייר המועדף על נפוליאון השלישי.

אלכסנדר קבנל
Alexandre Cabanel

דיוקן עצמי (1852)
לידה	28 בספטמבר 1823 מונפלייה, צרפת
פטירה	23 בינואר 1889 (בגיל 65) פריז, צרפת
מקום קבורה	בית הקברות סן-לאזר (מונפלייה)
לאום	צרפתי
מקום לימודים	בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (1845) אקדמיית צרפת ברומא (1850)
תקופת הפעילות	1840–1874 (כ־34 שנים)
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	אקדמיזם
הושפע על ידי	Charles Matet, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
יצירות ידועות	הולדת וונוס
פרסים והוקרה	מפקד בלגיון הכבוד (1884) מסדר מיכאל הקדוש (1867) פרס רומא

קורות חיים

אלכסנדר קבנל נולד במונפלייה שבארו, צרפת ב-23 בינואר בשנת 1823.

כשהוא היה בן שבע עשרה, הוא החל ללמוד בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות. קבנל למד יחד עם פרנסואה אדוארד פיקו. ב-1844, כשהיה בן עשרים ואחת, הוא הציג ב"סלון" בפעם הראשונה, ושנה לאחר מכן, כשהיה רק בן 22, זכה קבנל במלגת פרס רומא. קבנל נבחר לחבר המועדון ב-1863. הוא התמנה לפרופסור בבית הספר לאמנויות יפות ולימד בו עד מותו.

הוא היה קשור באופן הדוק לסלון פריז: "הוא נבחר לחבר מושבעי הסלון באופן קבוע ותלמידיו יכלו להיספר במאות בסלונים. דרכם, קבנל עשה יותר מכל אמן אחר מדורו כדי ליצור את דמותו של הציור הצרפתי בבל אפוק". סירובו יחד עם ויליאם אדולף בוגרו לאפשור לצייר האימפרסיוניסטי אדואר מאנה ולעוד המון ציירים להציג את עבודותיהם בסלון של 1863, הובילה להקמתה של "סלון הנדחים" על ידי הממשלה הצרפתית.

קבנל היה צייר אקדמאי מצליח, ציורו משנת 1863, "הולדת ונוס", הוא אחד הדוגמאות הידועות ביותר לציור אקדמי במאה ה-19. התמונה הובאה על ידי השליט נפוליאון השלישי; ישנו העתק מדויק קטן, שצויר ב-1875, בשביל הנקאי ג'ון וולף, הנמצא כיום במוזיאון המטרופוליטן לאמנות שבניו יורק סיטי. הציור ניתן למוזיאון על ידי וולף ב-1893.

פרסים

• מדליית הכבוד הגדולה בסלונים של 1865,1867 ו-1878.
• פרס רומא, 1845.

תלמידים

דיוקן עצמי (1847)

אלכסנדר קבנל, בסביבות שנת 1865. צולם על ידי צ'ארלס רוטלינגר (?)

אלכסנדר קבנל - הולדת וונוס (1863)

תלמידיו של קבנל כללו את:

• רודולפו דה אמואדו
• הנרי בייקון
• ג'ורג' רנדולף בארסה
• ג'ין יוג'ין בולנד
• ג'ין-יוסף בנימין-קונסטנט
• ולאחו בוקובק
• צ'ארלס בולטאו
• גסטון בוסייר
• לואי קפדוויל
• יוג'ין קררי
• פרנרד קורמון
• פייר אוגוסט קוט
• קניון קוקס
• אדוארג דיבט-פונסאן
• אמיל פריאנט
• פרנסואה גויגואט
• ג'ולס בסטיאן-לפייג'
• פרנסואה פלאמנג
• צ'ארלס פוקיואריי
• פרנק פוולר
• הנרי גרווקס
• צ'ארלס לוסיאן לאנדרה
• הנרי לה סידאנר
• אריסטיד מאיול
• אדואר- אנתויין מרסל
• לואי מטלינג
• יאו מרקוס דה אוליבריה
• יאן מונצ'אבלון
• ג'ורג'ס מוראו דה טורס
• הנרי רגנאולט
• לואי רויאר
• ג'ין-ג'ייקווס סצ'רר
• אנטוניו סילבה פורטו
• ז'וזף נואל סילבסטר
• סולומון יוסף סולומון
• ג'ין גוילאום רוסייר
• פאול טרברנייר
• פרנסואה ת'בנוט
• יוסה פראז דה אלמדיה ג'וניור
• אטינה טרוס
• אדולף ווילט
• אברהם ארצ'יבלד אנדרסון

עבודות נבחרות

אלכסנדר קבנל - מות משה (1851)

• מות משה (1851), מוזיאון דהש, ניו יורק סיטי. ניו יורק, ארצות הברית
• נימפה וסאטיר (1860), אוסף פרטי.
• הולדת ונוס (1863), מוזיאון ד'אורסה, פריז
• מות פרנצ'סקה דה רימני ופאולו מלטסטה(1870), מוזיאון ד'אורסה, פריז
• הרוזנת דה קלר(1880), מוזיאון פאבר, מונפלייה
• אופליה (1883), אוסף פרטי
• רות מלקטת בשדות בועז, (1886),מוזיאון גרנט, שאלון-אן-שמפאן
• ליידי קורזון (1887),קדלסטון הול, אנגליה
• מחקר עבור קלאופטרה בשביל "קלאופטרה בוחנת רעלים על אסירים מורשעים", בית הספר לאמנויות, בזייה
• קלאופטרה בוחנת רעלים על אסירים מורשעים (1887), אוסף פרטי
• חווה לאחר הגירוש מגן העדן, אוסף פרטי
• סילוק אדם וחווה מגן עדן, אוסף פרטי
• נפוליאון השלישי
• תמר

גלריית עבודות

• 
  מלאך נפול
• 
  מות פרנצ'סקה דה רימני ופאולו מלטסטה (1870)
• 
  אכו (1874)
• 
  הרמוניה (1877)
• 
  בתו של יפתח הגלעדי (1879)
• 
  אופליה (1883)
• 
  אלבייד (1884)
• 
  קלאופטרה בוחנת רעלים על אסירים מורשעים (1887)
• 
  דיוקן של הרוזנת יקטרינה ורונטסובה-דשקובה
• 
  נפוליאון השלישי
• 
  פנדורה (1873) המוזיאון לאמנות וולטרס

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר קבנל בוויקישיתוף