אלכסיס ציפראס

אלכסיס ציפראס
Αλέξης Τσίπρας
	אלכסיס ציפראס
	אלכסיס ציפראס
לידה	28 ביולי 1974 (בן 50); אתונה, יוון
שם לידה	Αλέξης Τσίπρας
מדינה	יוון
השכלה	האוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה (2000)
מפלגה	סיריזה
בת זוג	פריסטרה בציאנה
	2008–2013; (כ־5 שנים)
	→ Alekos Alavanos
	2009–2023; (כ־14 שנים)
	→ Alekos Alavanos Stefanos Kasselakis ←
	26 בינואר 2015 – 27 באוגוסט 2015; (214 ימים)
	→ אנטוניס סמאראס ואסיליקי תאנו-כריסטופילו ←
	21 בספטמבר 2015 – 8 ביולי 2019; (3 שנים)
	→ ואסיליקי תאנו-כריסטופילו קיריאקוס מיצוטאקיס ←
	10 בפברואר 2008 – 29 ביוני 2023; (15 שנים)
	20 בספטמבר 2015 – 29 ביוני 2023; (7 שנים)
	21 ביוני 2012 – 25 בינואר 2015; (שנתיים)
	→ אנטוניס סמאראס אנטוניס סמאראס ←
	8 ביולי 2019 – 29 ביוני 2023; (4 שנים)
	→ קיריאקוס מיצוטאקיס Sokratis Famellos ←
פרסים והוקרה
	פרס אוולד פון קלייסט (2019); פרס שלום וסטפאליה (2020) ;
חתימה

אלכסיס ציפראס (ביוונית: Αλέξης Τσίπρας; נולד ב-28 ביולי 1974) הוא פוליטיקאי יווני שכיהן כראש ממשלת יוון וכחבר הפרלמנט האירופאי. עומד בראש מפלגת "קואליציית השמאל הרדיקלי" (הידועה בשמה סיריזה).

עובדות מהירות לידה, שם לידה ...

סגירה

ציפראס נבחר לעמוד בראש מפלגת סינאספיסמוס בפברואר 2008. בבחירות 2012 ביוון הוביל את מפלגת סיריזה לזכייה ב-71 מושבים בפרלמנט היווני, ומונה לראש האופוזיציה. בבחירות לפרלמנט האירופאי בשנת 2014 נבחר לעמוד בראש גוש השמאל הרדיקלי האירופי, והוביל אותו לתוצאה הטובה ביותר אי פעם עם 51 מנדטים (6 מתוכם של סיריזה ביוון). לאחר הבחירות שנערכו במדינה בינואר 2015 מונה ציפראס לראש ממשלת יוון. באוגוסט 2015 התפטר מתפקידו והכריז על בחירות כלליות. בבחירות החוזרות שנערכו בספטמבר 2015 זכתה מפלגתו בניצחון, והוא נבחר בשנית לראשות ממשלת יוון.

בבחירות שנערכו ב-7 ביולי 2019 הפסידו ציפראס ומפלגתו "סיריזה" למועמד מפלגת דמוקרטיה חדשה קיריאקוס מיצוטאקיס, שהחליף אותו כראש ממשלת יוון.

ציפראס נולד באתונה. הוא סיים לימודי הנדסה אזרחית באוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה בשנת 2000, ולאחר מכן עסק במקצוע זה.

קריירה פוליטית

ציפראס היה פעיל פוליטי כבר בנעוריו, כשהצטרף לנוער הקומוניסטי של יוון וכתלמיד תיכון הוביל מחאת נוער נגד שינויים במערכת החינוך. בזמן לימודיו באוניברסיטה היה חבר באגודת הסטודנטים. לאחר פרישתה של המפלגה הקומוניסטית של יוון ממפלגת סינאספיסמוס, עזב אותה ציפראס, ונותר חבר בסינאספיסמוס. בין 1999 ל-2003 שימש כמזכ"ל הראשון של תנועת הצעירים במפלגה. במסגרת פעילותו בתנועה, נטל חלק בפעולות מחאה נגד הגלובליזציה. בשנת 2004 נבחר לחבר בהנהגת המפלגה, והיה אחראי לסוגיות חינוך וצעירים.

בשנת 2006 נבחר ציפראס למועצת העיר אתונה. בבחירות הכלליות שנערכו ביוון ב-2007 ויתר על ההתמודדות לפרלמנט, כדי להמשיך בכהונתו במועצת העיר. בשנת 2008 פרש אלקוס אלוואנוס מראשות המפלגה, וציפראס בן ה-33 נבחר לתפקיד במקומו. בבחירות שנערכו בשנת 2009 נבחר לראשונה לפרלמנט מטעם סיעת סיריזה, סיעה המורכבת ממספר מפלגות, בהן סינאספיסמוס. הסיעה מנתה 13 חברים (מתוך 300), וציפראס נבחר ליו"ר הסיעה. במהלך כהונתו הביע ציפראס התנגדות לתוכנית הצנע של ממשלת יוון, שהייתה חלק מתוכנית החילוץ של מנגנון היציבות הפיננסית האירופית ממשבר החוב החריף אליו נקלעה יוון. ציפראס טען כי המסים והקיצוצים פגעו בעם היווני וכי ”יוון הפכה למעבדת ניסוי של מדיניות נאו-ליברלית והיוונים הפכו לשפני ניסיונות”.

בבחירות שנערכו באפריל 2012 הגדילה סיריזה את כוחה פי ארבעה, זכתה ב-52 מושבים והייתה לסיעה השנייה בגודלה בפרלמנט. באתונה ובסלוניקי זכתה הסיעה למרב הקולות. תוצאות הבחירות, שנערכו על רקע המשבר הכלכלי החריף במדינה, יצרו פרלמנט בעל הרכב מקוטב, שבו מפלגות הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני התחזקו. בתחילה הטיל הנשיא קרולוס פפוליאס את הרכבת הממשלה על יו"ר מפלגת המרכז-ימין הדמוקרטיה החדשה, אנטוניס סאמארס, אך זה נכשל בכך, ומלאכת הרכבת הקואליציה הוטלה על ציפראס. אך גם הוא לא הצליח להשיג את הרוב הדרוש. לאחר שיו"ר הסיעה השלישית בגודלה, התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית, אוונגלוס וניזלוס הודיע כי כלל לא ינסה להרכיב ממשלה, הודיע הנשיא כי יתקיימו בחירות חוזרות בחודש יוני.

בבחירות החוזרות שנערכו ביוני 2012 הגדילה סיריזה את כוחה עוד יותר, וזכתה ב-71 מושבים. תוצאות הבחירות החוזרות הניבו הכרעה ברורה יותר, ומפלגת הדמוקרטיה החדשה הרכיבה את הממשלה החדשה. סיריזה הפכה לסיעת האופוזיציה הגדולה, וציפראס היה לראש האופוזיציה.

כהונה ראשונה כראש ממשלת יוון (ינואר-אוגוסט 2015)

בבחירות בינואר 2015 זכתה מפלגתו. הוא הקים קואליציה בהשתתפות מפלגת "היוונים העצמאיים" השמרנית, אשר כמו סיריזה מתנגדת בחריפות למדיניות הצנע, והושבע לראשות הממשלה ב-26 בינואר.

במהלך הישיבה הראשונה של הממשלה החדשה, הכריז ציפראס כי סדרי העדיפויות של ממשלתו יהיו להיאבק ב"משבר ההומניטרי" ביוון, לשאת ולתת עם האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית בנושא החוב היווני, וביצוע ההבטחות של מפלגתו, סיריזה, להפסיק את מדיניות ההפרטה של הממשלה הקודמת^[1].

משאל העם

ערך מורחב – משאל העם ביוון (2015)

ב-27 ביוני 2015, הכריז ציפראס שייערך משאל עם שייקבע אם לקבל את תנאי החילוץ שהוצעו במשותף על ידי ועדת יונקר, קרן המטבע הבינלאומית והבנק המרכזי של אירופה.

ציפראס המליץ להצביע "לא" במשאל העם. במשאל העם שנערך ב-5 ביולי 2015, 61.3% מהמצביעים הצביעו "לא".^[2]^[3]

הסכם ההצלה

ב-13 ביולי, לאחר כמה ימים של משא ומתן, ציפראס הגיע להסכם עם המלווים^[4]. יוון הייתה אמורה לקבל הלוואה של 82 עד 86 מיליארד אירו, אשר תימסר בהדרגה מ-2015 עד יוני 2018. בתמורה, יוון תעלה את המע"מ, תשלים רפורמה במערכת הפנסיה, תבטיח את עצמאות שירות הסטטיסטיקה הלאומי של יוון, ותצמצם את ההוצאות הציבוריות ועוד^[5]. ממשלת יוון קיבלה את חבילת החילוץ הכוללת קיצוצים והעלאות מיסים גדולות יותר מאשר החבילה שנדחתה במשאל העם.^[6]

התפטרותו ובחירתו מחדש

על רקע המשבר הכלכלי במדינה ואישורו בפרלמנט של הסכם לתוכנית חילוץ, נוצרה מחלוקת בתוך מפלגתו של ציפראס. ב-20 באוגוסט אותה שנה הכריז על התפטרותו מראשות ממשלת יוון עקב המחלוקות במפלגתו, וקרא לעריכת בחירות בזק במדינה. בבחירות, שנערכו ב-20 בספטמבר 2015, זכתה מפלגתו ב-145 מושבים מתוך 300 בפרלמנט היווני. לאחר הבחירות הקים ציפראס בשנית קואליציה צרה עם מפלגת "היוונים העצמאיים", וב-21 בספטמבר הושבע לראש ממשלת יוון.

כהונה שנייה כראש ממשלת יוון (2015-2019)

ב-8 במאי 2016, ציפראס העביר בפרלמנט צעדי צנע חדשים, שכללו העלאת מיסים למפרנסים ברמה בינונית וגבוהה וקיצוצים. הרפורמות כללו גם ביטול הטבות במס ערך מוסף, קיצוץ בפנסיה והגברת הדה-רגולציה. ב-22 במאי העביר ציפראס צעדי צנע נוספים. החקיקה כללה קיצוץ שכר ופנסיה, שתתקבל באופן אוטומטי אם יעדי התקציב ירדו בשנה הבאה. העלאת מיסים על סיגריות, קפה ובירה, בעוד מס הרכוש הלא פופולרי הוטל מחדש כדי להגדיל את ההכנסות מבניינים גדולים והוקמה סוכנות הפרטה חדשה.

בריאיון להגרדיאן שפורסם ב-24 ביולי 2017, ציפראס סבר שהכלכלה היוונית נמצאת במעלה והגרוע מאחוריה. הוא גם הביע ביטחון שיוון לא תצטרך להסתמך עוד על החילוץ ועל הפיקוח הבינלאומי בשנת 2018.

יוון השלימה באופן רשמי את תוכנית החילוץ ב-20 באוגוסט 2018. בעקבות כך, ציפראס אמר בנאום כי "יום חדש מתרחש במדינה שלנו, היום הוא תחילתו של עידן חדש". ציפראס הוסיף וטען כי המדינה החזירה לעצמה את ריבונותה^[7].

סיריזה ספגה תבוסה קשה בבחירות לפרלמנט האירופי שנערכו במאי 2019 וציפראס הכריז על בחירות חדשות לפרלמנט ההלני^[8]. בבחירות שנערכו ב-7 ביולי, סיריזה הובסה לאחר שזכתה ב-31.53% בלבד מהקולות, המעניקים לה רק 86 מושבים בפרלמנט, לעומת 158 מושבים של מפלגת דמוקרטיה חדשה השמרנית. זמן קצר לאחר פרסום התוצאות ציפראס הודה בהפסדו והתפטר מראשות הממשלה^[9].