Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלאונורה ד'ארבוראה (באיטלקית: Eleonora d'Arborea; 1404-1347) הייתה שליטה בתואר שופטת (מלכה) במחצית המאה ה-14 במחוז ארבוראה (Arborea) שבאי סרדיניה.
 | |
| לידה |
1347 מולינס דה ריי, ספרד  |
|---|---|
| פטירה |
1404 (בגיל 57 בערך) Judicate of Arborea |
| מדינה | ארבוריאה (סרדיניה) |
| דת | נוצרית |
| בן זוג | ברנקליאונה דוריה |
| חתימה |
 |
  | |
לאחר מותו של אביה השופט מריאנו ה-IV, אחיה הוגו ה-III עלה לשלטון. לאחר הירצחו תפשה אלאונורה את מקומו.
אלאונורה נכנסה להיסטוריה כשליטה נאורה וחכמה ומגינה עזה על הריבונות והגבולות של ארבוראה נגד המעצמה האראגונית. עיקר פרסומה של אלאונורה היה בארגון מחדש של מערכת המשפט באמצעות קובץ חוקים הקרוי קרטה דה לוגו. בקובץ זה היו חוקים מהפכניים ביחס להשוואת זכויות ירושה של בנים ובנות, חוקים במקרה של אונס, אחריות גופים נותני שירותים וכן חוקים להגנת הטבע.[1]
קרלו קנטאו (מאה ה-19) פילוסוף, פוליטיקאי וסופר איטלקי כתב עליה:”הדמות הנשית המפוארת ביותר שהייתה להיסטוריה האיטלקית אי פעם, כולל אלה של רומא העתיקה.”
ערך מורחב – סרדיניהבשנת 710 הערבים, שכבשו את צפון-אפריקה, ספרד וחלק מצרפת, התקיפו את חופי סרדיניה. התושבים בסרדיניה נאלצו לנטוש את עיירות החוף ואת הערים. כתוצאה מתקיפות אלה, השליט הביזנטי חילק את כוחותיו הצבאים והאזרחיים ל-4 אזורים: קליארי, טורס, ארבוריאה וגאלורה. אזורים אלה הפכו בשנת 900 לעצמאיות ודמוקרטיות, כשהחלטות בענייני ציבור התקבלו על-ידי נציגי הציבור באספות-עם. לכל אחת מממלכות אלו היו גבולות גאוגרפיים ומסחריים, פרלמנט, שפה וסמלים. בראש כל ממלכה התמנה שופט (ג'ודיקה) עצמאי. הכינוי "שופט" היה מעין תואר מלוכה העובר בירושה בקרב אנשי האצולה, כולל לנשים.[2]
בשנת 1353 עלה לשלטון במלכות ארבוראה, הנמצאת במערב סרדיניה, מריאנוס ה-IV המכונה "הגדול". בתקופתו ארבוראה התחזקה מאוד ונעשו רפורמות בצבא ובחוקים. הוא הוביל את המרד נגד הפולשים מאראגון. עם מותו בשנת 1376, בנו הוגו ה-III עלה לשלטון. בשנת 1383 הוא נרצח במרד של הרפובליקנים ואחותו אלאונורה תפשה את השלטון.
עוד לפני עלייתה לשלטון, נישאה אלאונורה לברנקליאונה דוריה שהיה בעל נכסים בסרדיניה. היא ילדה שני בנים פרדריק ומריאנוס. לאחר הירצחו של אחיה הוגו ה-III בשנת 1383 היה ויכוח בין אחיותיו של הוגו מי מהבנים שלהן ישלוט. לאונורה סללה את הדרך להכריז על עצמה כעל שופטת בארבוראה: היא ויתרה על חובות כספיים והפחיתה מיסים. היא נתמכה במעשייה בצוואתו של סבה הוגו ה-II, שנשים יכולות לעלות על כס המלוכה אם אין יורשים גברים.
בשנת 1392 עדכנה אלרונורה את ה"קרטה דה לוגו" (Carta de Logu) שאביה פרסם ותוקן על-ידי אחיה. טקסט משפטי זה נכתב בשפה הסרדינית והגדיר את כללי המשפט האזרחי והפלילי עבור ממלכת ארבוראה. קובץ חוקים מתקדם ומודרני זה נשאר בתוקף עד 1827.
ה"קרטה דה לוגו" עסק בכל היבטי החיים של הנתינים. נאסר להמיר גרימת מוות או נזקי גוף בתשלום כספי ובכך נעשה שוויון בין עשירים ועניים. היה בו שוויון זכויות לכל והגנה על נשים, ילדים וזרים.
אלאונורה נלחמה בממלכת אראגון, ששלטה בחלקים מסרדיניה, כלאה אותם במעוזיהם שהיו פזורים לאורך החוף. היא ניצחה את אראגון, גרשה אותם והשאירה להם רק כמה מאחזים על חוף הים. במלחמתה נגד אראגון כרתה ברית עם גנואה. כמעט ואיחדה את סרדיניה אך לבסוף האימפריה שלה, 5 שנים לאחר מותה, נכנעה בגלל מגפה שהחזירה את סרדיניה לידי אראגון.[4][5]
תקופת שלטונה של אלאונורה נחשבת לתקופת שיא בשאיפה לחרות בתולדות סרדיניה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
