אינוונציה

אינוונציה (מאיטלקית – Inventio – "המצאה") היא צורה מוזיקלית אומנותית, פוליפונית, מתקופת הבארוק באירופה (ראשית המאה ה-18). הצורה מתייחדת בכך שהיא מופיעה באופן כמעט בלעדי ברשימת יצירותיו של יוהאן סבסטיאן באך, וכתובה לכלי מקלדת. אינוונציות נוספות נכתבו בידי מלחין איטלקי בעל פרסום דל בשם פרנצ'סקו אנטוניו בונפורטי (1672–1749), אך אלו נותרו אלמוניות, בניגוד לאינוונציות הידועות של באך.

ערך זה עוסק בצורה מוזיקלית. אם התכוונתם להמצאה ("אינוונציה" בלועזית), ראו המצאה.

האינוונציות ביצירתו של באך

הקומפוזיטור יוהאן סבסטיאן באך כתב חמש עשרה אינוונציות דו קוליות (רי"ב 772–786) וחמש עשרה אינוונציות תלת קוליות (רי"ב 787–801). כותרתן של האחרונות היא למעשה "סינפוניות". באך כתב כל אינוונציה (מכל סוג) בסולם שונה, כך שאין שתי אינוונציות מאותו סוג אשר כתובות באותו סולם. האינוונציות הדו קוליות, בשל פשטותן לרוב לא מנוגנות בקונצרטים, אלא נותרות יצירות לביצוע על ידי תלמידים ופסנתרנים חובבים. האינוונציות התלת קוליות המורכבות, לעומת זאת, כן מנוגנות בקונצרטים. פסנתרן יוצא דופן הוא גלן גולד, שהקליט את האינוונציות כולן. האינוונציות הדו קוליות מסוימות אף עובדו לדואטים של כלים שונים. יצירות נוספות בצורת אינוונציה נמצאות אצל באך בספר המקלדת לבנו וילהלם פרידמן באך.

צורה ומאפיינים מוזיקליים

האינוונציות כאמור, כתובות לשניים או שלושה קולות עצמאיים, וכתובות לכלי מקלדת. הסכימה הכללית של האינוונציה היא למעשה פסקאות מוזיקליות, אשר מופרדות בקדנצות ברורות. לקראת כל קדנצה מתרחשת מודולציה לאחד הסולמות הקרובים לטוניקה, כאשר הפסקה המוזיקלית הבאה ממשיכה לרוב מאותו סולם אליו הובילה המודולציה האחרונה. הפסקה האחרונה נמצאת או מובילה חזרה אל הטוניקה ומסיימת בה.

באינוונציות ניתן להבחין בשניים או יותר נושאים תמטיים. לרוב, יופיעו הנושאים אחד אחרי השני בקול מסוים, כאשר הקול הבא יכנס במהרה וישמיע את הנושאים באותו סדר כבקאנון, ובהתאם למבנה כניסת הקולות בפוגה. ישנם יוצאי דופן, כמו באינוונציה הדו-קולית בלה מז'ור, אשר פותחת בשני קולות כאשר כל אחד מהם מנגן נושא אחר מנושאי האינוונציה. לאחר תצוגת הנושאים מופיעות סקוונצות אשר מובילות אל הקדנצה החותמת פסקה מוזיקלית.

מכיוון שז'אנר זה הוא מצומצם מאוד, בעייתי להגדיר אותו בצורה מדויקת. עם זאת, ניתן לראות באינוונציה מאפיינים של חטיבות צורת סונאטה (כמו ביצירות רבות מאת באך ומלחיני בארוק נוספים); פתיחה בטוניקה והצגת הנושאים המוזיקליים, מעבר לחלק דרמטי יותר הפותח באחד הסולמות הקרובים (כמעט תמיד בדומיננטה), ואשר בו מספר מודולציות, ומן הסתם גם מספר זהה של קדנצות. אחרי החלק הזה, אשר ניתן לראות בו "פיתוח", יגיע חלק נוסף הזהה לרפריזה, ובו יופיעו הנושאים בשלמותם, כשחלק זה הוא לרוב בסולם הטוניקה, ותמיד יסיים בו.

מהירות ביצוע האינוונציות אינה מצוינת בכותרת כל יצירה. עם זאת, ביצוען נע בין בטמפו מתון (מודרטו) עד נמרץ, פרט לאינוונציה התלת קולית בדו מינור שהיא אינוונציה יחסית איטית, וקיימת בשתי גרסאות; גרסה פשוטה, וגרסה עם קישוטים מאת באך עצמו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אינוונציה בוויקישיתוף

• אינוונציה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)