Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אימפריית ואסולו הייתה אימפריה קצרת ימים (1878–1898) ששכנה במערב אפריקה. היא הוקמה על שטחים שנכבשו בידי המנהיג האפריקאי סאמורי טורה, ונכבשה על ידי צבא צרפת הקולוניאלית, לאחר כ-20 שנה.
דגל | |
תחומי שליטת אימפריית ואסולו בשנים 1886 ו-1896 | |
ממשל | |
---|---|
משטר | מונרכיה |
שפה נפוצה | מאנדינקה |
עיר בירה | ביסאנדוגו |
גאוגרפיה | |
יבשת | אפריקה |
היסטוריה | |
הקמה | |
תאריך | 1878 |
פירוק | |
תאריך | 29 בספטמבר 1898 |
ישות קודמת |
אימפריית קונג אימפריית טוקוליור אימפריית באטה |
ישות יורשת |
מערב אפריקה הצרפתית מושבת סיירה לאון |
שליטים בולטים | סאמורי טורה |
דמוגרפיה | |
דת | אסלאם סוני |
ב-1864 מת שליט אימפריית טוקוליור (Toucouleur), חאג' עומאר טעל, סמוך לבנדיאגרה (בתחומי מאלי של ימינו), והאימפריה התפוררה, כאשר ראשי השבטים השונים לחמו ביניהם על שטחי הפדרציה המוחלשת החדשה שהוקמה תחתיה. ממקום מושבו, בשטחי דרום מערב גינאה של ימינו, הפך סאמורי טורה, בן עם הדיולה, למוצלח מבין מנהיגים אלה.
צבאו של טורה היה מצויד היטב בנשק חם מתוצרת אירופית והורכב ממערך של יחידות קבע. הצבא נחלק לכנף חיל רגלים (שהורכבה בעיקר מחיילים-עבדים שנקראו "סוֹפה") ולכנף חיל פרשים. בשנת 1887 הגיע כוחו הצבאי של טורה לכ-30,000 עד 35,000 רגלים וכ-3,000 פרשים[1]. הרגלים חולקו ליחידות בנות עשר עד עשרים לוחמים שנקראו "סה" (Se) או "קולו" (Kulu, ברבים Kulu, קולוס), בעוד הפרשים נחלקו ליחידות בנות 50 לוחמים שנקרו "סרה" (Sere). על כל קולו פיקד "קון-טיגוי" (Kun-Tigui, כלומר "צ'יף"), ועשרה קולוס יצרו "בולו", יחידה בת 100 עד 200 לוחמים. הבולו, שמשמעותו בשפת הבמבארה "זרוע", שימש כיחידה הרגלית הבסיסית ועליה פיקד "קון-טיגוי בולו".
טורה פתח במערכה ופלש תחילה לשכניו, הברטה (Bérété) והסוסו (Cissé) ולאחר מכן למחוז ואסולו (בימינו אזור הגבול בין מאלי לגינאה). ב-1876 השתלט צבאו על מכרות הזהב של בורה (Buré)[2] וב-1878 כבר היה מעמדו חזק מספיק כדי להכריז על עצמו "פאאמה" (Faama), שליטה הצבאי של אימפריית ואסולו החדשה. תושבי השטחים שנכבשו הוכרחו להתאסלם וטורה הכריז על עצמו כ"שליט כל המאמינים"[3].
כיבושים נוספים כללו את קאנקאן ב-1881, מרכז מסחר חשוב על נהר המילו[2]. בשיאה השתרעה אימפריית ואסולו על חלקים משטחיהן של גינאה, סיירה לאון, מאלי וצפון חוף השנהב של ימינו.
מ-1880 ועד למותו, נתקלו שאיפות ההתפשטות של טורה באלה של הצרפתים, וצבאו התמודד כנגד הצבא הקולוניאלי הצרפתי ואף ניצח במספר קרבות, החשוב בהם נערך ב-2 באפריל 1882 סמוך לוויווייאנקו (Woyowayanko) ולנוכח אש ארטילרית כבדה[4].
על אף הישגיו, נאלץ טורה לחתום על מספר הסכמים עם הצרפתים, בהם מסר לידיהם שטחים בין 1886 ל-1889. טורה החל בנסיגה הדרגתית, נטש את בירתו בביסאנדוגו, נע מזרחה והקים אימפריה חדשה בשטחו העליון של נהר הוולטה כאשר הוא הודף את הצרפתים במשך שבע שנים[2], אך תבוסתם של כוחות אחרים שהתנגדו לצרפתים, ובעיקר של ממלכת קנדוגו (Kenedugu) בסיקאסו, אפשר לצרפתים לרכז את כוחותיהם כנגדו. ב-29 בספטמבר 1898 נלכד סאמורי טורה והוגלה לגאבון, שם מת לאחר שנתיים, אירוע אשר סימן את סופה של אימפריית ואסולו[3].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.