אטיה

אטיה (בלטינית: Atia; גם אטיה בלבה, Atia Balba;‏ 85–43 לפסה"נ) הייתה אחייניתו של יוליוס קיסר (באמצעות אחותו יוליה (אנ')), ואמו של גאיוס אוקטביוס, שהפך לקיסר אוגוסטוס. דרך בתה אוקטביה, היא הייתה גם הסבתא רבתא של גרמאניקוס ושל אחיו, הקיסר קלאודיוס.

אטיה
Atia

ייתכן ותמונה זו על אגרטל פורטלנד מציגה את אטיה.
לידה	85 לפנה״ס? רומא העתיקה
פטירה	43 לפנה״ס (בגיל 42 בערך)
מדינה	רומא העתיקה
מקום קבורה	מאוזוליאום אוגוסטוס
בן או בת זוג	גאיוס אוקטביוס (?–58 לפני הספירה) לוקיוס מארקיוס פיליפוס (ערך בלתי־ידוע–43 לפני הספירה)

אטיה, תחריט מתוך הפרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום (1553).

ביוגרפיה

חיים מוקדמים

אטיה הייתה בתם של יוליה ובעלה הפראיטור מרקוס אטיוס בלבוס (אנ'). לאטיה הייתה לפחות אחות צעירה אחת, ואולי גם אחות מבוגרת יותר. בשל כך, היא נקראת לפעמים "אטיה סקונדה (Atia Secunda, אטיה השנייה, או Atia Balba Secunda). ייתכן שהיה לה גם אח.

נישואים ראשונים

נישואיה הראשונים היו עם גאיוס אוקטביוס (אנ'), הפריאטור בשנת 61 לפסה"נ ולאחר מכן מושל פרובינקיה מקדוניה (אנ'). משפחתה גרה קרוב לווליטריי (אנ'), ביתם של האוקטביים. נולדו להם שני ילדים: אוקטביה, שנולדה בסביבות שנת 66 לפסה"נ, וגאיוס אוקטביוס, שנולד בשנת 63 לפסה"נ.

ההיסטוריון הרומי טקיטוס מציין אותה בחיבורו "שיחה על הנואמים" כאישה דתית ומוסרית באופן יוצא דופן, ואחת המטרונות הנערצות ביותר בהיסטוריה של הרפובליקה הרומית. כזו ש"בפניה לא ניתן לומר דבר נבלות ולא לעשות כל מעשה קלון. בטהרה ובצניעות השגיחה לא רק על לימודי הילדים ועיסוקיהם, אלא גם על שעשועיהם ומשחקיהם".^[1]

סווטוניוס מציין את הסימנים האלוהיים שחוותה לפני ואחרי לידתו של אוגוסטוס:

"כשבאה פעם אטיה בחצות הלילה אל הפולחן החגיגי של אפולון, נירדמה באפיריונה בתוך ההיכל, בשעה שהמתינה לבוא שאר המטרונות. והנה זחל פתאום ובא דרקון אל האפיריון ולאחר זמן חזר ונסתלק; אבל משהקיצה משנתה זו טבלה וניטהרה כלאחר משכב עם בעלה, ומיד הופיע בגופה כתם בדמות דרקון שא-אפשר היה לסלקו עוד, עד שנימנעה מלבוא אחרי-כן אל בתי המרחץ הציבוריים. לעשרת חדשים ילדה את אבגוסטוס, שנחשב משום כך לבן אפולון. אותה אטיה חלמה לפני הלידה, שקרביה נתרוממו עד לכוכבים והתפשטו על פני שמים וארץ; ואביו אוקטאביוס חלם שהשמש בזהרה עולה מרחם אטיה. ביום שבו נולד נידון קשר קטילינה בקוריה ואוקטאביוס איחר לבוא לישיבה כי אשתו כרעה ללדת; והנה דבר ידוע ומפורסם הוא, שפובליוס ניגידיוס (אנ'), משנודעה לו סיבת האיחור ושמע מה הייתה שעת הלידה, אישר כי אמנם נולד מושלו של העולם".^[2]

אוקטביוס מת בשנת 59 לפסה"נ, כאשר בנם גאיוס אוקטביוס (הקיסר הרומי לעתיד אוגוסטוס) היה בן ארבע.

נישואים שניים

בשנת מותו של בעלה הראשון, נישאה אטיה בשנית ללוקיוס מרקיוס פיליפוס (אנ'), קונסול בשנת 56 לפסה"נ. לפילפוס היו אז כבר שלושה ילדים: לוקיוס מרקיוס פיליפוס (אנ') (קונסול סופקטוס בשנת 38 לפנה"ס, שבסופו של דבר התחתן עם אחותה הצעירה של אטיה), מרקיה (אנ') (אשת קאטו הצעיר) וקווינטוס מרקיוס פיליפוס (פרוקונסול של קיליקיה (אנ') בשנת 47 לפסה"נ). ייתכן שלה ולפילפוס היו ילדים.

אטיה כל כך חששה לביטחונו של בנה, שהיא ופילפוס דחקו בו לוותר על זכויותיו כיורש של יוליוס קיסר. היא מתה באוגוסט או בספטמבר 43 לפסה"נ. אוקטביאנוס כיבד את זכרה בהלוויה פומבית.

תיאוריה בתרבות

דמות בדיונית של אטיה גולמה על ידי השחקנית פולי ווקר בסדרת הטלוויזיה "רומא". היא מתוארת שם כשאפתנית, ממולחת, מניפולטיבית, חסרת עכבות מינית ופושטת רגל מוסרית; הסדרה גם מציגה אותה כמעורבת במערכת יחסים רומנטית ארוכת טווח עם מרקוס אנטוניוס. ג'ונתן סטמפ, היועץ ההיסטורי של הסדרה, ציין כי בנוסף לאטיה ההיסטורית, גרסת הדמות של אטיה שואבת השפעות משמעותיות מנשים רומיות אחרות מאותה תקופה, כמו קלודיה הידועה לשמצה, ופולביה, אשתו של מרקוס אנטוניוס.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אטיה בוויקישיתוף

• פסל דיוקן של אטיה, מוזיאון גטי