Loading AI tools
פריגטה בשירות חיל הים הישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אח"י מבטח הייתה פריגטה בשירות חיל הים הישראלי בין השנים 1949–1959. סימנה הצבאי היה ק-28.
הספינה "אח"י מבטח" | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | פריגטה |
צי | חיל הים הישראלי |
דגל הצי | |
סדרה | הפריגטות מסדרת ריבר |
אוניות בסדרה |
אח"י מבטח (ק-28) אח"י משגב (ק-30) אח"י מזנק (ק-32) |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה | Yarrow Shipbuilders Limited |
תקופת הפעילות | פברואר 1949 – 1959 (כ־9 שנים) |
מלחמות וקרבות | מבצע קדש |
מידות | |
אורך | 92 מטר |
שוקע | 12 רגל |
נתונים טכניים | |
מהירות | 17 קשר |
גודל הצוות | 121 קצינים ולוחמים |
טווח שיוט | 9500 מייל |
הנעה | 2 מנועי בוכנה קיטור 5500 כ"ס |
אמצעי לחימה | |
חימוש |
3 תותחי 102 מ"מ 8 תותחי נ"מ 20 מ"מ 2 תותחי נ"מ 40 מ"מ |
אח"י מבטח הייתה הפריגטה הראשונה שהגיעה לחיפה מתוך שלוש ששירתו בחיל הים. במקור הייתה בשירות הצי הקנדי ובמלחמת העולם השנייה שירתה כספינת אספקה וליווי. היא נרכשה על ידי חיל הים ונכנסה לשירות מבצעי לאחר שיפוץ כללי והתקנת תותחים ב-20 באפריל 1949. הפריגטה שימשה כבית ספר לכל מקצועות הימאות הקרבית ונטלה חלק בהפלגות אימונים ממושכות ברחבי הים התיכון ובתמרונים לאורך המדינה.
אף על פי שאח"י מבטח לא השתתפה בקרבות, נזקפים לזכותה אירועים משמעותיים בהם הבאת ארונה של חנה סנש מאירופה ב-1950 לקבורה בהר הרצל בירושלים, השתתפותה בטיפול וחילוץ נפגעי הרעש באיים היוניים שבמערב יוון באוגוסט 1953 והעלאת עצמות הברון אדמונד רוטשילד ורעייתו ב-1954 מצרפת לקבורה בארץ.
בדצמבר 1956 לאחר מלחמת סיני הקיפה את יבשת אפריקה בדירוג של שבוע אחרי אח"י מזנק (ק-32) והגיעה לאילת דרך מצרי טיראן שנפתחו אז לשייט ישראלי[1]. היא סיימה את שירותה בחיל בשנת 1959 ונמכרה לצי הימי של סרי לנקה[2]. הפליגה עם צוות ישראלי עד לסרי לנקה.
בשנת 1967 ניתן השם אח"י מבטח לספינת הטילים הראשונה של צה"ל, מסדרת סער 1.
המפקדים נבחרו קציני ים מנוסים בדרגת רס"ן .
המפקדים | |||||
דרגה ושם | תקופת כהונה כמפקד האניה | דגשים מתקופת הפיקוד | תמונה | ||
אלן ברק | |||||
מרדכי לימון | |||||
מילה ברנר | |||||
דוד מימון | |||||
אלכס שור | |||||
אריה פרידמן | |||||
אריה ברוש | |||||
אברהם תבור | |||||
יהודה בנרון | |||||
נפתלי רוזן |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.