![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/32/Ursula_Franklin_at_book_launch_crop.jpg/640px-Ursula_Franklin_at_book_launch_crop.jpg&w=640&q=50)
אורסולה פרנקלין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אורסולה מרסיוס פרנקלין (באנגלית: Ursula Martius Franklin; 16 בספטמבר 1921 - 22 ביולי 2016) הייתה מטלורגית, פיזיקאית, סופרת, ומחנכת קנדית ממוצא יהודי גרמני, שלימדה באוניברסיטת טורונטו למשך יותר מ-40 שנה.[1] היא המחברת של "The Real World of Technology", שמבוסס על סדרת הרצאות שהעבירה באוניברסיטת הרווארד (אנ') ב-1989; "The Ursula Franklin Reader: Pacifism as a Map", הכולל אוסף של מאמרים, ראיונות ושיחות; וכן "Ursula Franklin Speaks: Thoughts and Afterthoughts" המכיל 22 נאומים שלה וחמישה ראיונות מהשנים 1986 עד 2012. פרנקלין הייתה קווייקרית ועבדה באופן פעיל למטרות פציפיסטיים ופמיניסטיים. היא כתבה ודיברה בהרחבה על חוסר התוחלת של מלחמה ועל הקשר בין שלום לבין צדק חברתי.[2] פרנקלין זכתה בפרסים רבים, כולל מדליית השלום על שם פירסון עבור עבודה לקידום זכויות אדם, ומדליית סר ג'ון ויליאם דוסון. ב-2012, הכניסו אותה להיכל התהילה למדע והנדסה של קנדה.[3] בטורונטו יש בית ספר תיכון הקרוי על שמה, אקדמיית אורסולה פרנקלין.[4]
![]() | |
פרנקלין ב-2006 | |
לידה |
16 ספטמבר 1921 מינכן, רפובליקת ויימאר ![]() |
---|---|
פטירה |
22 יולי 2016 (בגיל 94) טורונטו, קנדה ![]() |
ענף מדעי | מטלורגיה, פיזיקה |
מקום לימודים | |
מוסדות |
אוניברסיטת טורונטו ![]() |
פרסים והוקרה | |
![]() ![]() |
פרנקלין ידועה בעיקר בשל הכתבים הפוליטיים והחברתיים שלה על השפעות הטכנולוגיה. להשקפתה, טכנולוגיה היא הרבה יותר מאשר מכונות, גאדג'טים או משדרים אלקטרוניים, אלא הטכנולוגיה היא מערכת מקיפה הכוללת שיטות, נהלים, ארגון, ו"יותר מכל, צורת חשיבה".[5] היא הבחינה בין טכנולוגיות "הוליסטיות", שהן בשימוש על ידי אומנים או עובדי מלאכה, לבין טכנולוגיות "מנחות", הקשורות לחלק מתוך מערכת ייצור רחבה יותר. טכנולוגיות הוליסטיות מאפשרות לאומנים לשלוט בעבודה שלהם מההתחלה ועד הסוף, ואילו טכנולוגיות מנחות מארגנות את העבודה ברצף של שלבים הדורשים פיקוח על ידי מנהלים.[6] פרנקלין טענה כי הדומיננטיות של הטכנולוגיות המנחות בחברה המודרנית אינה מעודדת חשיבה ביקורתית ומקדמת "תרבות של ציות".[7]