Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורסולה מרסיוס פרנקלין (באנגלית: Ursula Martius Franklin; 16 בספטמבר 1921 - 22 ביולי 2016) הייתה מטלורגית, פיזיקאית, סופרת, ומחנכת קנדית ממוצא יהודי גרמני, שלימדה באוניברסיטת טורונטו למשך יותר מ-40 שנה.[1] היא המחברת של "The Real World of Technology", שמבוסס על סדרת הרצאות שהעבירה באוניברסיטת הרווארד (אנ') ב-1989; "The Ursula Franklin Reader: Pacifism as a Map", הכולל אוסף של מאמרים, ראיונות ושיחות; וכן "Ursula Franklin Speaks: Thoughts and Afterthoughts" המכיל 22 נאומים שלה וחמישה ראיונות מהשנים 1986 עד 2012. פרנקלין הייתה קווייקרית ועבדה באופן פעיל למטרות פציפיסטיים ופמיניסטיים. היא כתבה ודיברה בהרחבה על חוסר התוחלת של מלחמה ועל הקשר בין שלום לבין צדק חברתי.[2] פרנקלין זכתה בפרסים רבים, כולל מדליית השלום על שם פירסון עבור עבודה לקידום זכויות אדם, ומדליית סר ג'ון ויליאם דוסון. ב-2012, הכניסו אותה להיכל התהילה למדע והנדסה של קנדה.[3] בטורונטו יש בית ספר תיכון הקרוי על שמה, אקדמיית אורסולה פרנקלין.[4]
 | |
| פרנקלין ב-2006 | |
| לידה |
16 ספטמבר 1921 מינכן, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה |
22 יולי 2016 (בגיל 94) טורונטו, קנדה |
| ענף מדעי | מטלורגיה, פיזיקה |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
אוניברסיטת טורונטו |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
פרנקלין ידועה בעיקר בשל הכתבים הפוליטיים והחברתיים שלה על השפעות הטכנולוגיה. להשקפתה, טכנולוגיה היא הרבה יותר מאשר מכונות, גאדג'טים או משדרים אלקטרוניים, אלא הטכנולוגיה היא מערכת מקיפה הכוללת שיטות, נהלים, ארגון, ו"יותר מכל, צורת חשיבה".[5] היא הבחינה בין טכנולוגיות "הוליסטיות", שהן בשימוש על ידי אומנים או עובדי מלאכה, לבין טכנולוגיות "מנחות", הקשורות לחלק מתוך מערכת ייצור רחבה יותר. טכנולוגיות הוליסטיות מאפשרות לאומנים לשלוט בעבודה שלהם מההתחלה ועד הסוף, ואילו טכנולוגיות מנחות מארגנות את העבודה ברצף של שלבים הדורשים פיקוח על ידי מנהלים.[6] פרנקלין טענה כי הדומיננטיות של הטכנולוגיות המנחות בחברה המודרנית אינה מעודדת חשיבה ביקורתית ומקדמת "תרבות של ציות".[7]
אורסולה מריה מרסיוס[8] נולדה במינכן, גרמניה ב-16 בספטמבר 1921.[9] אמה הייתה היסטוריונית אומנות יהודייה, ואביה היה אתנוגרף,[10] ממשפחה גרמנית פרוטסטנטית. בגלל הנאצים, הוריה ניסו לשלוח אותה לבית ספר בבריטניה, אך הבריטים סירבו להנפיק ויזת סטודנט למי שמתחת לגיל 18. אורסולה למדה כימיה ופיזיקה באוניברסיטת ברלין, עד שהיא גורשה על ידי הנאצים. ההורים שלה נכלאו במחנות ריכוז, בעוד פרנקלין עצמה נשלחה אל מחנה עבודות כפייה. המשפחה שרדה את השואה והתאחדה בברלין לאחר המלחמה.[11]
פרנקלין החליטה ללמוד מדע, כי בתקופת לימודיה הוראת ההיסטוריה הייתה מצונזרת. "אני זוכרת הנאה חתרנית ממש", היא אמרה למראיינת שנים רבות לאחר מכן, "שאין שום מילה של סמכות, שיכולה לשנות גם את חוקי הפיזיקה או ההתנהגות של המתמטיקה."
ב-1948 קיבלה פרנקלין את הדוקטורט בפיזיקה ניסיונית מהאוניברסיטה הטכנית של ברלין.[12] היא החלה לחפש הזדמנויות לעזוב את גרמניה לאחר שהבינה שאין שם מקום למי שביסודה נגד מיליטריזם ודיכוי. פרנקלין עברה לקנדה לאחר שהוצעה לה מלגת פוסט דוקטורט ליידי דייוויס באוניברסיטת טורונטו ב-1949. לאחר מכן היא עבדה למשך 15 שנים (מ-1952 עד 1967), קודם כעמיתת מחקר ואז כמדענית מחקר בכירה בקרן מחקר אונטריו. ב-1967, פרנקלין הפכה לחוקרת ולפרופסור חבר במחלקה למטלורגיה וחומרים בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת טורונטו, שם היא הייתה מומחית למטלורגיה ולמדע החומרים. היא לפרופסורה מלאה בשנת 1973, וזכתה לתואר "פרופסור אוניברסיטה", בשנת 1984, האישה הראשונה לקבל את הכבוד הגבוה ביותר של האוניברסיטה.[13] היא מונתה לפרופסור אמריטה ב-1987, תואר ששמרה עד מותה.[14] היא שימשה כמנהלת תוכנית לימודי המוזיאון של האוניברסיטה.
פרנקלין הייתה חלוצה בתחום הארכאומטריה (archaeometry), אשר משתמש בטכניקות ניתוח חומרים מודרניים לשם ניתוח ארכאולוגי. היא עבדה על תארוך של חפצים פרהיסטוריים העשויים ברונזה, נחושת וקרמיקה.[15] בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 פרנקלין הייתה אחת ממספר מדענים שהשתתפו בסקר שיני החלב, פרויקט שנוסד על ידי אריק ולואיז רייס יחד עם מדענים אחרים, כדי לחקור רמות סטרונציום-90 - איזוטופ רדיואקטיבי שמצוי בנשורת מניסויי נשק גרעיני - בשיניים של ילדים. מחקר זה תרם להפסקת ניסויים אטמוספיריים בנשק גרעיני. פרנקלין פרסמה יותר ממאה מאמרים מדעיים ותרמה רבות לספרים על מבנה ומאפייני מתכות וסגסוגות, וכן על היסטוריית המדע וההשפעת הטכנולוגיה על החברה.[16]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
