אוק רידג' (אתר גרעיני)
מפעלי העשרת האורניום באוק רידג' / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האתר הגרעיני באוק רידג' (שמו הרשמי: קלינטון עבודות הנדסיות; באנגלית: Clinton Engineer Works; בראשי תיבות: CEW) היה אתר מפעלי הייצור והעשרת האורניום של פרויקט מנהטן, שפעל באוק רידג' במדינת טנסי שבארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. האורניום המועשר שייצר שימש בפצצת האטום שהוטלה על הירושימה באוגוסט 1945. בנוסף, יוצרו בו לראשונה כמויות קטנות של פלוטוניום, יסוד בקיע שהתגלה לראשונה באותם ימים. האתר כלל את מפעלי ההעשרה והייצור, תחנת כוח ייעודית, ואת עיירת המגורים אוק רידג'. הוא נבנה במזרח מדינת טנסי, כ-29 ק"מ מערבית לנוקסוויל, ובשמו הרשמי נקרא על שם העיירה קלינטון, כ-13 ק"מ מצפון לאתר. מטה פרויקט מנהטן שכן תחילה במנהטן שבניו יורק, אך באוגוסט 1943, לאחר שנבנו באתר חלק ממפעלי הייצור והעשרת האורניום, העביר מהנדס הפרויקט קנת ניקולס את מטה הפרויקט ממנהטן לאתר באוק רידג'. במהלך המלחמה התבצע עיקר המחקר המדעי המתקדם שנדרש לאתר על ידי המעבדה המטלורגית של אוניברסיטת שיקגו.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בית חרושת |
מיקום | טנסי |
מדינה | ארצות הברית |
קואורדינטות | 36°00′48″N 84°15′45″W |
האתר נבנה כולו בלוח זמנים קצר, החל מרכישת הקרקעות הדרושות ועד הקמת מפעלי הייצור. בשל ראשוניותו של הפרויקט, חוסר הבשלות המדעית של תהליכי הפיתוח והייצור של פצצות אטום באותה עת, והעדיפות הגבוהה שנתן הממשל האמריקאי וצבא ארצות הברית לפרויקט, נבנו במקביל שלושה מפעלי ייצור והעשרה גדולים שכל אחד מהם ייצר אורניום מועשר בשיטה שונה: מפעל העשרה באמצעים אלקרומגנטיים, מפעל העשרה בשיטה של דיפוזיה תרמית, ומפעל העשרה באמצעות דיפוזיה גזית, שעבורו נבנה מבנה ענק, הגדול בעולם באותה עת. כל זאת על מנת להבטיח שלפחות שיטה אחת תפיק כמות מספיקה של אורניום מועשר כדי לייצר פצצת אטום עוד במהלך מלחמת העולם השנייה. על פי הערכת ארצות הברית, אם פצצה כזאת תיוצר ותוטל, כוח ההרס חסר התקדים שלה יהיה כל כך גדול, כך שיכריע באופן מוחץ את המלחמה ויביא לניצחון בעלות הברית.
כ-15,000 עובדי הבנייה שבנו את מפעלי הייצור באתר שוכנו בעיירה הזמנית הפי ואלי (Happy Valley), שנבנתה בידי חיל ההנדסה האמריקאי ב-1943. העיירה אוק רידג' נבנתה כדי לשכן את עשרות אלפי עובדי הייצור הגרעיני. שיא מספר העובדים באתר (עובדי מפעלי הייצור ועובדי הבנייה) היה כ-80,000. העובדים השחורים גרו בנפרד.
במהלך המלחמה היו אתר הייצור והעיירה אוק רידג' מקומות סודיים ביותר, ואף לא סומנו במפות. החל מ-1 באפריל 1943 נשלטה הגישה למפעלי האתר הגרעיני בקפידה. הוא הוקף בגדרות תיל, עם שערים מוגנים, ושומרים סיירו סביבו כל העת. הסודיות והחשדנות היו כל כך גבוהים שאפילו ארונות קבורה נפתחו ונבדקו בידי אנשי ביטחון.
העובדים, רובם ככולם, כלל לא ידעו במה הם עוסקים. הם ראו כמויות עצומות של חומרי גלם נכנסים למפעלים, אך מאידך שום דבר לא יוצא מהם. הם משגיחים על "חוגות ומתגים, כשמאחורי קירות בטון עבים מתבצעות ראקציות מסתוריות", בלי שהם יודעים כלל מה מטרת עבודתם. רק לאחר הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי, ולאחר תום המלחמה, נאמר להם שבעבודתם היו שותפים מכריעים בייצור פצצות האטום, ושהאומה כולה חבה להם חוב גדול על עבודתם.