אוניברסיטת פדובה

אוניברסיטת פדובה
Università degli Studi di Padova
אוניברסיטה
מוטו	Universa Universis Patavina Libertas
תקופת הפעילות	ספטמבר 1222 – הווה (כ־802 שנים)
בעלי תפקידים
מנהל	Rosario Rizzuto
סטודנטים
	62,876 (נכון ל־2019)
מיקום
מדינה	איטליה
קואורדינטות	45°25′N 11°52′E
	www.unipd.it
	(למפת ונטו רגילה) ונציה ורונה פדובה ויצ'נצה טרוויזו רוביגו קיוג'ה אוסטריה פריולי-ונציה; ג'וליה; אמיליה-רומאניה לומברדיה טרנטינו; אלטו אדיג'ה; הים; האדריאטי; אוניברסיטת פדובה

אוניברסיטת פדובה (באיטלקית: Università degli Studi di Padova, ר"ת: UNIPD), הוא מוסד לימודים אקדמיים אשר נוסד בשנת 1222 בפדובה שבאיטליה. ידועה בכינויה העממי: bo. האוניברסיטה היא מן הראשונות באירופה והשנייה שנוסדה באיטליה ומראשוני מוסדות האקדמיה המודרנית בעולם. מפורסמת בשל היותה "אוניברסיטה חופשית" שקמה ופעלה מתוך רצון להפחית את המונופול על הידע מטעם המלוכה והכנסייה.

עובדות מהירות אוניברסיטה, מוטו ...

סגירה

נכון לשנת 2017 למדו באוניברסיטת פדובה כ-59,000 סטודנטים. האוניברסיטה נחשבת למוסד בעל הדרוג הגבוה באיחוד האירופי מזה כמה שנים. בשל תוכניות המחקר הרבות שמובילה בתחום חקר הסרטן והמוח. האוניברסיטה ידועה במיוחד בשל התוכניות הבין לאומיות במקצועות הרפואה, הבריאות והוטרינריה שמציעה לתלמידיה, ונחשבת למוסד האקדמי המוביל במקצועות הרפואה מבין המדינות האירופאיות^[^{דרוש מקור]}. האוניברסיטה חברה בקבוצת קוימברה.

אוניברסיטת פדובה נוסדה בשנת 1222 כאשר קבוצה גדולה של סטודנטים ומרצים, שמאסו בפיקוח מטעם המלוכה והכנסייה, נטשו את אוניברסיטת בולוניה (אשר נחשבה כאוניברסיטה הראשונה באיטליה) בחיפוש אחר חופש אקדמי רב יותר. הסטודנטים גם ניהלו את האוניברסיטה. עד אז, המנזרים והכנסייה, החזיקו מונופול על הידע, והקמת האוניבריסטה מסמלת את תחילת המעבר לעבר תרבות רנסאנסשבה האוניברססיטאות מתחרות בכנסייה על הזכות להעביר ידע לציבור ולדורות הבאים.^[1]

המקצועות הראשונים שנלמדו באוניברסיטה החדשה היו משפטים ותאולוגיה. תחומי הלימוד באוניברסיטה התרבו בקצב מהיר ובשנת 1399 חולק המוסד לשניים, האחד (Universitas Iuristarum) ללימוד משפט אזרחי, משפט קנוני ותאולוגיה, ואילו השני (Universitas Artistarum) ללימוד אסטרונומיה, דיאלקטיקה, פילוסופיה, דקדוק, רפואה ורטוריקה. שני המוסדות אוחדו מחדש רק בשנת 1813.

הסטודנטים, בימי הביניים, חולקו לקבוצות אשר כונו "אומות" (לטינית: natio) על פי מוצאם. אותן "אומות" התחלקו לשתי קבוצות עיקריות: האחת (cismontanes, מילולית: מתחת להר) לסטודנטים איטלקים, ושנייה (ultramontanes, מילולית: מעל ההר) לסטודנטים אשר באו מעבר להרי האלפים. שרידים ממבנה ה"אומות" נותרו עדיין באוניברסיטאות אשר מקורן בימי הביניים.

החל מן המאה ה-15 ועד למאה ה-18 הייתה אוניברסיטת פדובה מרכז מחקר אקדמי מוביל בתחומי הרפואה, אסטרונומיה, פילוסופיה, ומשפטים. שגשוג מחקרי זה התאפשר הודות לחסות שניתנה למוסד על ידי הרפובליקה של ונציה, אשר איפשרה מידה של חופש ועצמאות מהשפעת הכנסייה הקתולית. באותה תקופה אימצה האוניברסיטה את המוטו הלטיני: Universa universis patavina libertas (מילולית: החופש שבפדובה הוא אוניברסלי לכולם) ונקראה נקראה "אוניברסיטה חופשית".^[1]. על האוניברסיטה אף עברו תקופות סוערות, אשר בעטיין הופסקו הלימודים במוסד בין השנים: 1237-1261, 1509-1517, 1848-1850.

הגן הבוטני בפדובה נוסד על ידי האוניברסיטה בשנת 1545 והיה הגן הבוטני השני בעולם והיום הוא הגן הבוטני הוותיק בעולם הפועל באתרו המקורי. בנוסף לגן, האוניברסיטה אף מנהלת תשעה מוזיאונים, כולל המוזיאון הנודע להיסטוריה של הפיזיקה.

אנדריאס וסאליוס אבי תורת האנטומיה האנושית המודרנית, עמד בהצטיינות בבחינות הדוקטורט בדצמבר 1537, ומיד לאחר מכן התמנה לפרופסור לכירורגיה ולאחראי על לימודי האנטומיה. בשנת 1543, פרסם את אוסף הספרים פורצי הדרך שלו, על אודות מבנה הגוף האנושי שמבוסס על הרצאותיו של באוניברסיטה. אולם הניתוחים האנטומיים של אוניברסיטת פדובה נמשכו אמנים ומדענים אשר חקרו את צפונות הגוף האנושי בעת שבוצעו נתיחות פומביות לאחר המוות. אולם הנתיחות האנטומיות של האוניברסיטה הוא האולם העתיק ביותר הקיים עדיין באירופה. בין התלמידים אשר הגיעו לאולם זה בולט גם ויליאם הארווי.

ברוח היותה אוניברסיטה חופשית, אוניברסיטת פדובה הייתה האוניברסיטה הראשונה שפתחה את שעריה ליהודים.^[1] במהלך המאה ה־16 הייתה האוניברסיטה המוסד האקדמי היחיד בעולם שלא הטיל נומרוס קלאוזוס על קבלת יהודים וקיבל יהודים לשורותיו ללא הגבלה^[2], אמנם היהודים לא הורשו להצטרף לאגודות הסטודנטים שכונו 'אומות' והם קיבלו את התואר בחדר נפרד משאר הסטודנטים^[3]. רופאים יהודים רבים למדו באוניברסיטת פדובה ורכשו בה השכלה רפואית וכללית. רופאים אלה שימשו סוכנים של ראשית ההשכלה בחברה היהודית ברחבי אירופה.^[1]

האוניברסיטה של פדובה מילאה תפקיד חשוב בהמהפכה הקופרניקאית. קופרניקוס למד באוניברסיטת כשנסע מפולין מולדתו, לאיטליה כדי להשלים את השכלתו, שם רכש חלק מידיעותיו באסטרונומיה, ושם כנראה הפנים את הרעיונות הרנסאנסיים שאפיינו את הגותו. במשך מספר שנים שהה באוניברסיטה גם ג'ורדנו ברונו, בניסיון לקבל משרת מרצה. הוא נכשל בכך ועבר לוונציה לחצרו של אציל מקומי, והוא זה שהסגירו לידי האינקוויזיציה הקתולית.^[1] ברונו הציג תפיסת יקום שונה מזו של הכנסייה הקתולית והתעמת רבות עם הכנסייה גם בנושאים תאולוגיים. בסופו של דבר, הוא הוכרז כופר והוצא להורג בשריפה על המוקד.^[4] גם גלילאו גליליי שהוביל את המהפכה הקופרניקאית בדור שאחרי קופרניקוס, בילה בפדובה שמונה־עשרה שנה, משנת 1598 ועד ,1610 כמרצה באוניברסיטה. במקום זה פיתח גלילאו את הטלסקופ הראשון בעולם ושם גילה את התגליות האסטרונומיות המהפכניות שלו שהיו האישושים הראשונים לתיאוריה ההליוצנטרית. בניגוד לברונו, גלילאו עזב את אוניברסיטת פדובה מרצונו, ובעקבות הצעה מפתה עבר לפירנצה. עם זאת גם גלילאו נענש בסופו של דבר על ידי האינקוויזיציה בעקבות הערעור שלו על המודל הגאוצנטרי.^[1]

ב-25 ביוני 1678 הייתה אלנה קורנרו פיסקופיה לאשה הראשונה בהיסטוריה שסיימה לימודים אוניברסיטאיים, כאשר הוענק לה תואר בפילוסופיה.

בשנת 1873 הייתה האוניברסיטה לאחת מן האוניברסיטאות של ממלכת איטליה ומאז היא אחד מן המוסדות האקדמיים המובילים באיטליה, בזכות ההישגים המחקריים של מוריה.

בשלהי המאה ה-19 ידעה האוניברסיטה מגמה של ביזור, בניגוד למגמת הריכוזיות הניהולית שעבר המוסד במאה ה-16: הוקמו מרכזי מחקר בקמפוסים נפרדים; הוקם בניין חדש לפקולטה לפילוסופיה ואמנויות באתר אחר בעיר; המצפה האסטרו-פיזי נבנה מחוץ לעיר; ורחבת ה-Palazzo del Bo שוקמה לגמרי (1938–1945). בתקופה הפשיסטית הייתה מגמה של התערבות שלטונית בתכני הלימוד, הושלטו חוקי גזע, ועוד, צעדים שהשפיעו לרעה על פיתוחה של האוניברסיטה, כמו גם ההרס שהותירה אחריה מלחמת העולם השנייה. אף מהומות הסטודנטים בשנים 1968–1969 הותירו נזקים בשגרת הלימודים והמחקר של המוסד. אולם, באופן כללי, האוניברסיטה ידעה מגמה של צמיחה והתפתחות מהירה במחצית השנייה של המאה ה-20, בעיקר הודות לשיתופי פעולה בינלאומיים עם מוסדות אקדמיים אחרים (במיוחד בשטחי המדעים והטכנולוגיה).

בשלהי המאה ה-20 התמודדה האוניברסיטה עם מחסור חמור בכיתות לימוד ולנוכח מצוקה זו החלו נפתחות שלוחות של האוניברסיטה ביישובים אחרים. בשנת 1990 קם המכון להנדסת ניהול בעיר ויצ'נצה; קורסי קיץ החלו מתנהלים בבריקסן (Brixen); בשנת 1995 הוקם המרכז למדעי החקלאות ורפואה וטרינרית בלנריו (Legnaro). עוד מנהלת האוניברסיטה תוכניות לימודים ביישובים נוספים בצפון איטליה. שינויים בחקיקה האיטלקית בשלהי המאה ה-20 אף העניקו לאוניברסיטאות מידה רבה יותר של עצמאות ובשנת 1995 אימצה אוניברסיטת פדובה חוקה חדשה המביאה לידי ביטוי חירויות אלה.

הגן הבוטני בפדובה נוסד על ידי האוניברסיטה בשנת 1545 והיה הגן הבוטני השני בעולם והיום הוא הגן הבוטני הוותיק בעולם הפועל באתרו המקורי. בנוסף לגן, האוניברסיטה אף מנהלת תשעה מוזיאונים, כולל המוזיאון הנודע להיסטוריה של הפיזיקה.

מאז שנת 1595 נמשכו לאולם הניתוחים האנטומיים של אוניברסיטת פדובה אמנים ומדענים אשר חקרו את צפונות הגוף האנושי בעת שבוצעו נתיחות פומביות לאחר המוות. אולם הנתיחות האנטומיות של האוניברסיטה הוא האולם העתיק ביותר הקיים עדיין באירופה. בין התלמידים אשר הגיעו לאולם זה בולטים אנדריאס וסאליוס וויליאם הארווי.

הפקולטה לרפואה ממוקמת בקמפוס המודרני לצד הקמפוס העתיק הצמוד לבית החולים הראשי של המחוז. האוניברסיטה מהראשונות שפתחו חדרי דיסקציות למען למידה מעמיקה יותר והקנית מיומנות כירורגיות לתלמידיה, חרף התנגדות אנשי הדת הקתולים באיטליה. כיום נחשבת לפורצת דרך בתחום שימור הגופות והאנטומיה. כמו כן האוניברסיטה מחזיקה במוזאון אנטומיה מהגדולים בעולם.

כיום האוניברסיטה מדורגת כאחת האוניברסיטאות המחקר הטובות ביותר באיטליה ובאיחוד האירופי. בשל התוכניות שהובילה מזה שנים בתחום החקר והמדע, בשנת 2018 זכתה האוניברסיטה ממשרד החינוך האיטלקי לתקצוב מיוחד ומתן מלגות לסטודנטים שמתקבלים לתארים ראשונים בשל הצלחתה הרבה בפרסום מחקרים רבים בין הפקולטות המפורסמות של האוניברסיטה הם הפקולטות לרפואה ולכירורגיה בעלת בוגרים בעלי השם המובילים את תחומי הבריאות באיטליה ומחוצה לה. בשל כך האוניברסיטה פתחה פקולטה חדשה ללמוד הרפואה והכירורגיה בשפה האנגלית בשנת 2019.

בישראל ישנם בוגרים רבים בעלי שם שלמדו בפקולטות השונות ובפרט בפקולטה לרפואה וכירורגיה של פדובה. ומובילים את חנית הרפואה הישראלית כך התייחס משנה לשר הבריאות בשנת 2016 בכנס המתמחים השנתי.