אוהם
יחידת מידה להתנגדות חשמלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוהם (הגייה: אוֹם, לעיתים מאוית גם באופן זה) היא יחידת מידה להתנגדות חשמלית, מסומנת באות אומגה (Ω). היא נקראת על שמו של גאורג אוהם, אשר גילה את הקשר בין זרם למתח במוליכים מתכתיים, הקרוי על שמו (חוק אוהם).
האוהם מוגדר בתור ההתנגדות בין שני קצוות של מוליך מתכתי שהפעלת מתח של וולט אחד ביניהם גורמת למעבר זרם בן אמפר אחד, כלומר וולט חלקי אמפר. הגדרות מפורטות יותר קיימות עבור מקרים לא אידיאליים שעבורם חוק אוהם מתקיים רק בקירוב. לדוגמה, טרנזיסטורים יכולים לפעול בנקודות עבודה שונות, ובכל נקודה יש קשר שונה בין המתח והזרם. התנגדות אפקטיבית של אוהם אחד מתקבלת כאשר הנגזרת של המתח לפי הזרם שקולה לוולט חלקי אמפר, לדוגמה כאשר שינוי מתח של מיקרו-וולט יגרום לשינוי זרם של מיקרו-אמפר (בקירוב).
במערכות מפולגות (בהן עדיף להתייחס לגלים אלקטרומגנטיים ולא לזרם ומתח), אוהם משמש גם בתור יחידת עכבה אופיינית, שהיא היחס בין השדה החשמלי לשדה המגנטי המתפתחים בתווך נתון. העכבה יכולה להשתנות בתלות בתדר. לעכבה יש אותם ממדים פיזיקליים כמו להתנגדות, ועל כן נעשה שימוש באותה יחידה.
יחידת המידה ההופכית לאוהם היא סימנס, המודדת מוליכות. כלומר: סימנס אחד שווה אחד חלקי אוהם.
- technology/megohm אוהם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
