Loading AI tools
סגנון ארכיטקטוני בן המאה ה -20 שנולד באיטליה, מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדריכלות עתידנית (פוטוריסטית) היא סגנון ארכיטקטוני בן המאה ה-20 שנולד באיטליה, המאופיין בכרומטיות חזקה, ובקווים דינאמיים ארוכים, המרמזים על מהירות, תנועה, דחיפות וליריות: אדריכלות זו היא חלק מהפוטוריזם, תנועה אמנותית שנוסדה על ידי המשורר פיליפו תומאזו מארינטי, שהפיק את תעודת היסוד שלה – המניפסט של העתידנות, בשנת 1909. התנועה הייתה פעילה בכל תחומי האמנויות ופיתחה סגנון אמנותי שהציע תיאור אסתטי חדש של החיים המודרניים. התנועה משכה אליה לא רק משוררים, מוזיקאים ואמנים (כמו אומברטו בוצ'יוני, ג'יאקומו בלה, פורטונטו דפרו ואנדריקו פרמפוליני), אלא גם מספר אדריכלים. פולחן עידן המכונות ואפילו האדרת המלחמה והאלימות היו בין הנושאים שהפוטוריסטים (עתידנים) עסקו בהם. כמה מהבולטים מביניהם אף נהרגו לאחר שהתנדבו לטול חלק במלחמת העולם הראשונה, כמו האדריכל אנטוניו סנט'אליה, שאף על פי שבנה מעט יחסית, תרגם את החזון העתידני למתכונת עירונית. [1]
 | |
| בניין נושא (אנ'), נמל התעופה הבין-לאומי של לוס אנג'לס, אדריכלים ויליאם פריירה, צ'ארלס לאקמן ופול ויליאמס (אנ'). | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תקופה | אדריכלות מודרנית |
| טווח תאריכים | מ-1914 ואילך |
בשנת 1912, שלוש שנים לאחר פרסום המניפסט העתידני של מרינטי, אנטוניו סנט'אליה ומריו צ'יאטונה לקחו חלק בתערוכת "מגמות חדשות" [3] במילנו. בשנת 1914 הציגה הקבוצה את התערוכה הראשונה שלהם עם "מסר" מאת אנטוניו סנט'אליה. לימים, בסיועו של פיליפו תומאזו מארינטי הפך מסר זה להיות "מניפסט הארכיטקטורה הפוטוריסטית" ("Manifesto of Futurist Architecture").[2] על אף שגם בוצ'יוני עבד באופן לא רשמי על ניסוח מניפסט דומה, מרינטי העדיף את המסמך של סנט'אליה.
מאוחר יותר בשנת 1920 נכתב מניפסט אחר מאת וירג'יליו מרצ'י, "מניפסט האדריכלות העתידנית הדינמית, דרמטית, ואינסטינקטיבית" ("Manifesto of Dynamic Instinctive Dramatic Futurist Architecture")[2] אוטורינו אלואיסיו עבד בסגנון שפיתח מרצ'י, ודוגמה אחת לכך הייתה הקאסה דל-פשיו שלו באסטי.
מניפסט עתידני נוסף שקשור לארכיטקטורה הוא "מניפסט האמנות העתידנית הקדושה" ("Manifesto of Sacred Futurist Art") מאת פיליה (לואיג'י קולומבו)[2] ופיליפו תומאזו מארינטי, שפורסם בשנת 1931. ב־27 בינואר 1934 הגיע תורו של המניפסט לארכיטקטורה אווירית של מארינטי, אנגיולו מאזוני ומינו סומנזי. מאזוני דבק בפומבי בפוטוריזם רק שנה קודם לכן. במסמך זה הוגדר מפעל לינגוטו על ידי ג'אקומו מאטה-טרוקו מוגדר "כיצירה הקונסטרוקטיבית העתידנית הראשונה". מאזוני עצמו עבד באותן שנים על מבנה שנחשב כיום ליצירת מופת[4] של אדריכלות עתידנית, כמו מפעל החימום ותא הבקרה הראשי של תחנת הרכבת סנטה מריה נובלה, בפירנצה.
סגנון הארכיטקטורה של אר דקו על צורותיו המופשטות נחשב עתידני כשהיה באופנה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. השם המקורי של סגנון האר דקו המוקדם והמאוחר כאחד היה ארט מודרן – השם "אר דקו" לא נכנס לשימוש עד שנת 1968 אז הומצא המונח בספר של בוויס הילייר. בניין קרייזלר הוא דוגמה בולטת לארכיטקטורה העתידנית של אר דקו.
לאחר מלחמת העולם ה-2, הפוטוריזם נחלש במידה ניכרת והגדיר את עצמו מחדש בזכות ההתלהבות לקראת עידן החלל, עידן האטום, תרבות המכוניות והשימוש הנרחב בפלסטיק. לדוגמה, מגמה זו מופיעה באדריכלות גוגי (Googies) בשנות החמישים בקליפורניה. העתידנות במקרה זה אינה סגנון, אלא גישה אדריכלית חופשית וחסרת רסן, וזו הסיבה שהיא פורשה מחדש והשתנתה על ידי דורות של אדריכלים בעשורים הבאים, אך באופן כללי היא כוללת צורות מדהימות עם קווים דינמיים וניגודים חדים, ומשתמשת בחומרים מתקדמים טכנולוגית.
האדריכלים פורצי הדרך של שלהי שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 היו הפינים אירו סארינן; [5] [6] ואלוור אלטו, [7] האדריכל האמריקני אדריאן וילסון [8] וצ'ארלס לוקמן; [9] [10] האדריכלים הדנים הנינג לארסן [11] וירן אטזון. [12] התנועה האדריכלית נקראה לימים נאו-פוטוריזם על ידי האדריכל הצרפתי דניס למינג. הוא תכנן את כל הבניינים בפוטורוסקופ, שהקינמקס הוא בניין הדגל בו. [13] בראשית המאה ה-21, הנאו-פוטוריזם הושק מחדש על ידי מעצב החדשנות ויטו די בארי עם החזון שלו "האבקה צולבת של אמנות וטכנולוגיה מתקדמת לעולם טוב יותר" שהוחל על פרויקט העיר מילאנו בזמן תערוכת אקספו 2015. [14] [דרוש מקור][מפני ש...] ] בספרות הפופולרית משתמשים לעיתים קרובות במונח "עתידני" ללא דיוק רב כדי לתאר ארכיטקטורה שיש לה מראה של עידן החלל כפי שמתואר ביצירות מדע בדיוני או בספרי קומיקס. כיום זה מבולבל לפעמים עם אדריכלות אורגנית או אדריכלות היי-טק. השימוש השגרתי במונח עתידנות – על אף שהושפע מחזונו של אנטוניו סנט'אליה לארכיטקטורה פוטוריסטית – צריך להיות מובדל היטב מהערכים וההשלכות הפוליטיות של התנועה הפוטוריסטית בשנים 1910–1920. האדריכלות העתידנית שנוצרה מאז 1960 עשויה להיקרא בשם "נאו-פוטוריזם", והיא מכונה גם עתידנות פוסט מודרנית או אדריכלות נאו-פוטוריסטית.
_(46984584654).jpg)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
