אברהם שלמה זלמן צורף
ממחדשי היישוב האשכנזי בירושלים בראשית המאה ה-19 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרב אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז) (תקמ"ו/ 1786 – י"ט באלול ה'תרי"א /16 בספטמבר 1851) נמנה עם מחדשי היישוב האשכנזי בירושלים בראשית המאה ה-19, ושימש כשד"ר של יהודי ירושלים. בשנת 1836 השיג צורף אישור (פירמאן) ממוחמד עלי, ששלט אז בארץ ישראל, לשפץ את "חצר האשכנזים" המכונה גם "חצר חורבת רבי יהודה החסיד", והיה פעיל בשיפוץ החצר ובניית בית המדרש "מנחם ציון"[1].
עובדות מהירות לידה, נרצח ...
מצבת קבורתו המשוחזרת של הראש"ז בהר הזיתים | |
לידה |
1786 תקמ"ו קדאייני, האיחוד הפולני-ליטאי האיחוד הפולני-ליטאי |
---|---|
נרצח |
16 בספטמבר 1851 (בגיל 65 בערך) י"ט באלול ה'תרי"א ירושלים, האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית |
מקום קבורה | מצבות לזכרו בבית הקברות הר הזיתים ובהר הרצל |
מקום פעילות | ירושלים |
תקופת הפעילות | ? – 16 בספטמבר 1851 |
תחומי עיסוק | צורף |
בני דורו |
יהודה ביבאס שמואל סלנט |
צאצאים | מרדכי סלומון |
סגירה
הרב צורף הותקף על רקע התנגדות הערבים לשיפוץ חצר החורבה ומת ב-1851, כמה חודשים מאוחר יותר. צורף נחשב לנפגע פעולת איבה הראשון ברשימת הקורבנות שלפני קום המדינה[hebrew 1].
נכדו, יואל משה סלומון, היה ממייסדי פתח תקווה. נינו, חיים סלומון, היה ממייסדי חברת התרופות "סלומון לוין ואלשטיין" שממנה התפתחה חברת התרופות "טבע".