פסיכולוג אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם מאסלו (באנגלית: Abraham Maslow; 1 באפריל 1908 – 8 ביוני 1970) היה פסיכולוג חברתי יהודי-אמריקני הנחשב לאחד התאורטיקנים המרכזיים של הפסיכולוגיה ההומניסטית.
 | |
| לידה |
1 באפריל 1908 ברוקלין, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
8 ביוני 1970 (בגיל 62) מנלו פארק, ארצות הברית |
| ענף מדעי | פסיכולוגיה, פסיכולוגיה הומניסטית |
| מקום קבורה | בית הקברות מאונט אובורן |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט | הארי הארלו |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה | הומניסט השנה (1967) |
| בן או בת זוג | ברתה גודמן מאסלו |
מאסלו פיתח תאוריה הנקראת "הגישה ההומניסטית", הטוענת כי האדם שואף להגשים את עצמו ולפתח את ה"עצמי" שלו, הכולל את הרגשות, המחשבות והתפיסות שלו בנוגע לעצמו ולסביבתו. מאסלו פיתח את תאוריית הצרכים הקרויה על שמו "מדרג מאסלו". לטענתו אחד הצרכים של האדם הוא לדעת ולהבין[1].
מאסלו נולד בברוקלין שבניו יורק, למשפחה יהודית שהיגרה לארצות הברית מהאימפריה הרוסית והיה הבכור מבין שבעה ילדים. הוריו היו חסרי השכלה פורמלית, ואביו קיווה כי ילמד משפטים. מאסלו החל ללמוד בסיטי קולג' של ניו יורק ולאחר שלושה סמסטרים עבר לאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון, שם קיבל את התואר הראשון, התואר השני והדוקטורט בפסיכולוגיה. בהנחייתו של הארי הארלו, אשר נודע במחקריו בקופי רזוס והתנהגותם. שנה לאחר סיום התואר, חזר לניו יורק לעבוד עם אדוארד לי תורנדייק באוניברסיטת קולומביה.
מאסלו לימד בתחילה בקולג' של ברוקלין. בשנים אלו הושפע מפסיכולוגים אירופאיים ידועים, ובהם אלפרד אדלר ואריך פרום. בשנת 1951, הפך ליושב ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ברנדייס, שם החל בעבודתו התאורטית. שם פגש בקורט גולדשטיין, אשר הציג בפניו את רעיון סיפוק הצרכים העצמי.
מאסלו פרש לקליפורניה, שם נפטר מהתקף לב לאחר שנים של מצב בריאותי רעוע.
ערך מורחב – תאוריית הצרכיםמאסלו פיתח את נושא שאיפת ההגשמה העצמית לתיאורית צרכים בעלת חמישה שלבים, הקרויה "הפרמידה של מאסלו", או "מדרג מאסלו". לפי פרמידה זאת כדי לממש צרכים רוחניים נעלים יותר, חייבים קודם להתמלא הצרכים הפיזיולוגיים והבסיסיים, המצויים בבסיס הפרמידה:
אברהם ה. מאסלאו (1908-1970), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
