שם

Hebrew

Pronunciation

• (noun, proper noun)
  • (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /ʃɛm/
  • (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /ʃem/
  • (Biblical Hebrew) IPA^(key): /ʃim/
• Rhymes: -em

Etymology 1

Root
שׁ־ו־ם (sh-w-m)
3 terms

From Proto-Semitic *šim-, from Proto-Afroasiatic *sim- (“name”). Cognate with Arabic اسم (ism, “name”).

Noun

שֵׁם • (shem) m (plural indefinite שֵׁמוֹת, singular construct שֵׁם־, plural construct שְׁמוֹת־)

1. a name
   • 1974, Zelda, Every Person Has a Name :

     לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, / לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתְנוּ לוֹ קוֹמָתוֹ וְאֹפֶן חִיּוּכוֹ וְנָתַן לוֹ הָאָרִיג, […]

     l'khól ish yesh shém shenatán lo elohím venatnú lo avív ve'imó, / lekhól ish yesh shém shenatnú lo komató ve'ófen khiyukhó venatán lo ha'aríg […]

     Every person has a name that God gave him and that his father and mother gave him / Every person has a name that his stature and his way of smiling gave him and that the fabric gave him […]

2. a first name

Declension

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	שֵׁם	first	שְׁמִי		שְׁמֵנוּ
	definite	הַשֵּׁם	second	שִׁמְךָ	שְׁמֵךְ	שִׁמְכֶם	שִׁמְכֶן
	construct	שֵׁם־	third	שְׁמוֹ	שְׁמָהּ	שְׁמָם	שְׁמָן
plural	indefinite	שֵׁמוֹת	first	שמותיי / שְׁמוֹתַי		שְׁמוֹתֵינוּ
	definite	הַשֵּׁמוֹת	second	שְׁמוֹתֶיךָ	שמותייך / שְׁמוֹתַיִךְ	שְׁמוֹתֵיכֶם	שְׁמוֹתֵיכֶן
	construct	שְׁמוֹת־	third	שְׁמוֹתָיו	שְׁמוֹתֶיהָ	שְׁמוֹתָם	שְׁמוֹתָן

Declension of שֵׁם

Derived terms

• בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ (barúkh hu uvarúkh sh'mó)
• השם (hashém)
• השם המפורש (hashém ham'forásh)
• שֵׁם מִשְׁפָּחָה (shem mishpakhá)
• שם במה
• שם בן ארבע אותיות (shem ben árba otiót)
• שם גוף (shem guf)
• שם גנרי (shem genéri)
• שם חיבה (shem khibá)
• שם לוואי (shem l'váy)
• שם מסחרי (shem miskharí)
• שם מספר (shem mispár)
• שם משתמש (shem mishtamésh)
• שם מתחם
• שם ספרותי (shem sifrutí)
• שם עט (shem ét)
• שם עצם (shem étsem)
• שם פועל (shem póal)
• שם פעולה / שֵׁם פְּעֻלָּה (shem pe'ulá)
• שם פרטי (shem pratí)
• שם רשום (shem rashúm)
• שם תואר (shem tóar)
• שם תחום (shem t'khúm)

Further reading

• H8034 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Etymology 2

Compare Arabic ثَمَّ (ṯamma). This etymology is incomplete. You can help Wiktionary by elaborating on the origins of this term.

Adverb

שָׁם • (sham)

1. there (somewhere at some distance from the speaker)

Antonyms

• כאן (kan)

Derived terms

• שָׁמָּה (sháma)

Further reading

• H8033 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Etymology 3

This etymology is incomplete. You can help Wiktionary by elaborating on the origins of this term.

Proper noun

שֵׁם • (shem) m

1. (biblical) Shem

Derived terms

• אַנְטִישֵׁמִי (antishémi)
• אַנְטִישֵׁמִיּוּת (antishémiyut)
• שֵׁמִי (shémi)

References

• H8035 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Etymology 4

Root
שׂ־י־ם (s-y-m)
3 terms

Compare Ge'ez ሤመ (śemä, “to appoint, to put”).

Verb

שָׂם • (sam) (pa'al construction, future יָשִׂים)

1. to put, place
2. to turn on (music, television, radio, etc.)
3. to put on, don (clothing, shoes, etc.)

Conjugation

non-finite forms		to-infinitive: לָשִׂים action noun: שִׂימָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שַׂמְתִּי		שַׂמְנוּ
	second	שַׂמְתָּ	שַׂמְתְּ	שַׂמְתֶּם	שַׂמְתֶּן
	third	שָׂם	שָׂמָה	שָׂמוּ
present		שָׂם	שָׂמָה	שָׂמִים	שָׂמוֹת
future	first	אָשִׂים		נָשִׂים
	second	תָּשִׂים	תָּשִׂימִי	תָּשִׂימוּ	תָּשֵׂמְנָה1
	third	יָשִׂים	תָּשִׂים	יָשִׂימוּ	תָּשֵׂמְנָה1
imperative		שִׂים	שִׂימִי	שִׂימוּ	שֵׂמְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Conjugation of שָׂם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

Synonyms

• (to turn on): הִדְלִיק (hidlík), הִפְעִיל (hif'íl)
• (to put on): (clothing) לָבַשׁ (lavásh), (shoes) נָעַל (na'ál), (hat) חָבַשׁ (khavásh), (eyeglasses) הִרְכִּיב (hirkív)

Derived terms

• שָׂם לֵב (sam lév)
• שָׂם נַפְשׁוֹ בְּכַּפּוֹ (sam nafshó b'kapó)

Further reading

• H7760 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Etymology 5

Root
שׁ־ו־ם (sh-w-m)
3 terms

Verb

שָׁם • (sham) (pa'al construction)

1. to assess, appraise: (determined value).
   • a. 500 C.E., Babylonian Talmud, Mo'ed Katan 5a:

     כׇּל הַשָּׁם אוֹרְחוֹתָיו זוֹכֶה וְרוֹאֶה בִּישׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

     kol ha-shám orkhotáv zokhé v'ro'é biy'shu'ató shel hakadósh barúkh hu

     Everyone who appraises his ways merits and sees the salvation of the Holy Blessed One.

Conjugation

non-finite forms		to-infinitive: לָשׁוּם action noun: שׁוּמָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שַׁמְתִּי		שַׁמְנוּ
	second	שַׁמְתָּ	שַׁמְתְּ	שַׁמְתֶּם	שַׁמְתֶּן
	third	שָׁם	שָׁמָה	שָׁמוּ
present		שָׁם	שָׁמָה	שָׁמִים	שָׁמוֹת
future	first	אָשׁוּם		נָשׁוּם
	second	תָּשׁוּם	תָּשׁוּמִי	תָּשׁוּמוּ	תשומנה / תָּשֹׁמְנָה1
	third	יָשׁוּם	תָּשׁוּם	יָשׁוּמוּ	תשומנה / תָּשֹׁמְנָה1
imperative		שׁוּם	שׁוּמִי	שׁוּמוּ	שומנה / שֹׁמְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Conjugation of שָׁם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

References

• Redslob, Gustav Moritz (1872) “Zur hebräischen Wortforschung. שֵׁם”, in Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft, volume 26, pages 751–756