נזכר

Hebrew

Etymology

Root
ז־כ־ר (z-k-r)

From the root ז־כ־ר (z-k-r).

Verb

נִזְכַּר • (nizkár) (nif'al construction)

1. To remember suddenly; to remember after having forgotten.
2. To be remembered; passive of זכר (zakhár)

Conjugation

non-finite forms		to-infinitive: להיזכר / לְהִזָּכֵר action noun: היזכרות / הִזָּכְרוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִזְכַּרְתִּי		נִזְכַּרְנוּ
	second	נִזְכַּרְתָּ	נִזְכַּרְתְּ	נִזְכַּרְתֶּם	נִזְכַּרְתֶּן
	third	נִזְכַּר	נִזְכְּרָה	נִזְכְּרוּ
present		נִזְכָּר	נִזְכֶּרֶת	נִזְכָּרִים	נִזְכָּרוֹת
future	first	אֶזָּכֵר		ניזכר / נִזָּכֵר
	second	תיזכר / תִּזָּכֵר	תיזכרי / תִּזָּכְרִי	תיזכרו / תִּזָּכְרוּ	תיזכרנה / תִּזָּכֵרְנָה1
	third	ייזכר / יִזָּכֵר	תיזכר / תִּזָּכֵר	ייזכרו / יִזָּכְרוּ	תיזכרנה / תִּזָּכֵרְנָה1
imperative		היזכר / הִזָּכֵר	היזכרי / הִזָּכְרִי	היזכרו / הִזָּכְרוּ	היזכרנה / הִזָּכֵרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Conjugation of נִזְכַּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

Derived terms

• נ״ב (N"B, “P.S.”)