גבר

See also: ג־ב־ר

Aramaic

Noun

גְּבַר • (gəḇar)

1. absolute form of גַּבְרָא (gaḇrā)

Hebrew

Pronunciation

• (Biblical Hebrew) IPA^(key): /ˈɡæbær/, [ˈɡævær]
• (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /ˈɡɛber/, [ˈɡɛːvɛʀ]
• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /ˈɡeveʁ/

• Audio:

  (file)

Etymology 1

Root
ג־ב־ר (g-b-r)
8 terms

From Proto-West Semitic *gabr-; compare Aramaic גַּבְרָא (gaḇrā, “man”).

Noun

גֶּבֶר • (géver) m (plural indefinite גְּבָרִים, singular construct גֶּבֶר־, plural construct גַּבְרֵי־, feminine counterpart גְּבֶרֶת) [pattern: קֶטֶל]

1. man (an adult male human being)
2. strong man, hero
3. (slang) man, dude

Declension

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	גֶּבֱר	first	גַּבְרִי		גַּבְרֵנוּ
	definite	הַגֶּבֱר	second	גַּבְרְךָ	גַּבְרֵךְ	גַּבְרְכֶם	גַּבְרְכֶן
	construct	גֶּבֶר־	third	גַּבְרוֹ	גַּבְרָהּ	גַּבְרָם	גַּבְרָן
plural	indefinite	גְּבָרִים	first	גבריי / גְּבָרַי		גְּבָרֵינוּ
	definite	הַגְּבָרִים	second	גְּבָרֶיךָ	גברייך / גְּבָרַיִךְ	גּבְרֵיכֶם	גּבְרֵיכֶן
	construct	גּבְרֵי־	third	גְּבָרָיו	גְּבָרֶיהָ	גּבְרֵיהֶם	גּבְרֵיהֶן

Declension of גֶּבֱר

Derived terms

• גַּבְרִי (gavrí)
• גַּבְרִיאֵל (gavri'él)
• גבריהו (gvaryáhu)
• גְּבַרְבַר (gvarvár)
• גְּבֶרֶת (gvéret)
• גְּבַרְתָּן (gvartán)
• גֶּבֶר גֶּבֶר (géver géver)
• הַסְגַּבְרָה (hasgvará)

Further reading

• H1397 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• Klein, Ernest (1987) “גֶּבֶר”, in A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English‎, Jerusalem: Carta, →ISBN, page 90c

Verb

גָּבַר • (gavár) (pa'al construction)

1. to become stronger, gain power
2. to overpower, conquer, vanquish, defeat

Conjugation

non-finite forms		to-infinitive: לגבור / לִגְבֹּר action noun: — passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	גָּבַרְתִּי		גָּבַרְנוּ
	second	גָּבַרְתָּ	גָּבַרְתְּ	גְּבַרְתֶּם1	גְּבַרְתֶּן1
	third	גָּבַר	גָּבְרָה	גָּבְרוּ
present		גּוֹבֵר	גּוֹבֶרֶת	גּוֹבְרִים	גּוֹבְרוֹת
future	first	אֶגְבַּר		נִגְבַּר
	second	תִּגְבַּר	תִּגְבְּרִי	תִּגְבְּרוּ	תִּגְבַּרְנָה2
	third	יִגְבַּר	תִּגְבַּר	יִגְבְּרוּ	תִּגְבַּרְנָה2
imperative		גְּבַר	גִּבְרִי	גִּבְרוּ	גְּבַרְנָה2
notes		Pronounced גָּבַרְתֶּם and גָּבַרְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Conjugation of גָּבַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

Etymology 2

(This etymology is missing or incomplete. Please add to it, or discuss it at the Etymology scriptorium. Particularly: “From a simple triliteral root ג-ב-ר?”)

Noun

גֶּבֶר • (géver) m (plural indefinite גְּבָרִים) [pattern: קֶטֶל]

1. rooster, cock, chicken (only male)
   • 1880, Yehuda Leib Gordon, צלוחית של פלייטון (tslókhít shel fylyéton, “vial of feuilleton”), page 501:

     בעלי הבתים משכימים עם קריאת הגבר

     The owners of the homes wake up early with the rooster's calling.

Synonyms

• תַּרְנְגוֹל (tarn'gól)

Anagrams

• גרב