תאוקרטיה
גישת ממשל אשר בה נחשב האל כמנהיג השלטון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תאוקרטיה (מיוונית: "תאוס" (θεός)- אל, "קרטוס" (κράτος) - שלטון) או שלטון אנשי דת[1] היא שיטת ממשל שבה לאל, חוקיו ונציגיו תפקיד מרכזי. לתאוקרטיה מספר הגדרות ודגמים.
במשטרים תאוקרטיים לרוב מערכת המשפט מותאמת גם היא לדת השולטת, ובתי המשפט פוסקים בהתאם. דוגמאות בולטות לכך הן המשפט העברי היהודי, השריעה המוסלמית, והמשפט הקאנוני הנוצרי.