פעפוע
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פִּעְפּוּעַ (בלועזית: דִּיפוּזְיָה) הוא פיזור של חומר (עצם פיזיקלי, כמו מולקולות) במורד מפל ריכוזים, מריכוז גבוה שלו לריכוז נמוך שלו. הפעפוע הוא תנועה עצמית של חלקיקים, תהליך הנגרם בשל תנועתם המתמדת והאקראית של חלקיקי החומר, שנובעת מהאנרגיה הקינטית שלהם. תוצאת הפעפוע היא ערבוב הדרגתי של החומר עד להגעה לריכוז אחיד על פני הנפח העומד לרשות החומר.
קצב הפעפוע תלוי בטמפרטורה, כלומר באנרגיה הקינטית של חלקיקי החומר, בצמיגות הזורם שבו מתרחש הפעפוע ובכמות החלקיקים של החומר. חוק הדיפוזיה של פיק מסביר בצורה מתמטית את תופעת הפעפוע. פעפוע מתרחש באופן בולט בגזים ובנוזלים, אולם גם במוצקים מתרחש פעפוע איטי. פעפוע של גזים הוא מהיר יותר מפעפוע של נוזל. פעפוע בנוזלים עשוי לגרום לפיזור של חלקיקים המומסים בנוזל או לחלופין לפעפוע של הנוזל עצמו (תהליך הנקרא אוסמוזה).
הפעפוע מתואר במספר דיסציפלינות בפיזיקה, בכימיה ובביולוגיה. להלן דוגמאות:
- ערבוב מספר חומרים ובכך ליצור תערובות חדשות כגון אבקות למיניהן וכדומה.
- שימוש בריאקטור.
- יצירת קטליזטורים בתעשייה כימית.
- יצירת נסכים על ידי עירוב של פלדה או מתכות אחרות עם חומרים אחרים.
לא תמיד מדובר בדיפוזייה של ריכוזים, דיפוזייה היא מונח כללי שיכול להתקבל בעוד מקרים.