חנינה
צעד שבו הגוף המוסמך (על-פי רוב ראש מדינה, דהיינו נשיא או מלך) מוחל לאדם שנאשם או הורשע בפלילים ומבטל בכך כל הליך משפטי רלוונטי, בין של חקירה, מש / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חנינה היא צעד שבו הגוף המוסמך (על-פי רוב ראש מדינה, דהיינו נשיא או מלך) מוחל לאדם שנאשם או הורשע בפלילים ומבטל בכך כל הליך משפטי רלוונטי, בין של חקירה, משפט או מאסר, וכן את הרישום פלילי אם כבר נכתב בגיליון ההרשעות. החלטת החנינה יכולה להורות על שחרור אסיר מהכלא בטרם סיים לרצות את תקופת המאסר המלאה שנגזרה עליו ולעיתים היא יכולה להורות על הפחתה או הקלה בעונש המאסר וברכיבי ענישה אחרים שנגזרו על אסיר (כגון: מאסר על תנאי, קנס). כאמור, החלטת חנינה יכולה להורות לא רק על ביטול עונש או הקלה בו, אלא גם על מחיקת הרישום הפלילי בגין ביצוע העבירה. על-פי רוב, החלטת ראש המדינה בבקשת החנינה סופית, מוחלטת ואינה נתונה לערעור. מסיבה זו, במדינות רבות מגבילים אותה על ידי כך שמחייבים כתנאי נוסף גם את הסכמתה של ועדה מיוחדת או של שר המשפטים (או שניהם). במדינות פדרטיביות, הנשיא מוסמך להעניק חנינה למי שעברו על חוקים פדרליים ואילו המושלים של מדינות הפדרציה מוסמכים להעניק חנינה למי שעברו על חוקים מדינתיים. חנינה המונית נקראת אמניסטיה (Amnesty).