קורה (מוזיקה)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קורה היא כלי פריטה ממערב אפריקה. הקורה היא כלי נגינה ייחודי המזכיר מעין שילוב בין מיתריו של נבל וצווארה של גיטרה או לאוטה. צלילי מיתריו אף הם מזכירים את צלילי הנבל אך אופן הנגינה דווקא מזכיר נגינת פלמנקו על גיטרה ספרדית. באופן מסורתי ניגנו על הקורה זמרים נודדים משבט המנדינקה שבמערב אפריקה (סנגל, מאלי, סיירה לאון, גמביה, גינאה). זו הייתה מסורת שעברה מדור לדור בקאסטה של הזמרים הנודדים -הגריוט מאות שנים. יחד עם זאת קיים חוסר בממצאים ארכאולוגיים של ההיסטוריה של המוזיקה במערב אפריקה, והאזכור ראשון של כלי זה במקור כתוב נמצא בספרו של מונגו פארק בו הוא מתאר "נבל גדול בעל 18 מיתרים בשם קורו"[1].
גוף הקורה עשוי מדלעת הקלבאש(אנ'), הנחתכת לחצי ומכוסה חלקית בעור פרה. שימוש בדלעת הקלבאש נפוץ מאוד ברחבי היבשת האפריקאית ובייחוד במערבה, בין שאר השימושים הנעשים בה הנפוץ ביותר הוא השימוש ככלי אוכל בדלעות גדולות או ככלי שתייה ליין דקלים בדלעות קטנות. נגני הקורה בדרך כלל מנגנים אך ורק על כלי זה, ואף שקיימים כלים מסורתיים הדומים לקורה, הוא מנוגן ומקושר בלעדית כמעט לזמן ומקום גאוגרפי ספציפי באזורי מערב תפוצת אוכלוסיית המנדה.
בבנייה המסורתית של הקורה נמתחים 21 מיתרים אשר הנגינה עליהם היא במעין תנועות צביטה באמצעות האגודל והאצבע המורה תוך כדי שימוש באצבעות הפנויות אוחזות בשתי הידיות היוצאות מגוף הקורה. המיתרים עצמם עשויים מחוטי דיג, חוטים נפוצים וזמינים בשווקים המקומיים הנותנים צלילים וטונים ייחודיים. 21 מיתרים נוספים מותחים את מיתרי הנגינה אל טבעת מתכת בתחתית הכלי, דרך בסיס צוואר הקורה. נגני הקורה מכוונים את צלילי הכלי על ידי הזזת טבעות העור ליצירת המתיחה המתאימה לכל מיתר באופן ייחודי, אך אופן הכיוון הוא מגוון (שלא כמו בגיטרה לדוג' בה בדרך כלל הנגן מכוון באופן סטנדרטי כל מיתר לתו שלו ע"פ שיטה אחת רווחת) אך בדרך כלל יהיה אחד מבין ארבעה אופני כיוון מובהקים. בדרך כלל נגן קורה יתמחה בנגינה על מתודת כיוון אחת.[2]