פפירוס אדווין סמית'
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפפירוס של אדווין סמית' הוא טקסט רפואי מצרי עתיק, על שמו של אדווין סמית' שקנה אותו ב־1862, והחיבור הכירורגי הידוע ביותר[1] על טראומה. מתוך ציטוט בחיבור אחר, ייתכן שפפירוס זה נודע למנתחים קדומים כ"הספר הסודי של הרופא".[2]
מסמך זה, אשר כנראה היה מדריך לכירורגיה צבאית, מתאר 48 מקרים של פציעות, שברים, פצעים, נקעים וגידולים.[3] הוא מתוארך לשושלות 16–17 של תקופת הביניים השנייה במצרים העתיקה שנת 1,600 לפנה"ס.[4] הפפירוס הוא אחד מארבעה פפירוסים רפואיים אשר שרדו בימינו, ופפירוס סמית' הוא הייחודי מביניהם.[5] בעוד שפפירוסים אחר, כמו פפירוס אברס ופפירוס לונדון הרפואי, הם טקסטים רפואיים המבוססים על כישוף, פפירוס סמית' מציג גישה ראציונלית ומדעית לרפואה במצרים העתיקה,[6] בו הרפואה והמאגיה אינם מתנגשים. המאגיה הייתה נפוצה במקרים בהם גורמי המחלה מסתוריים בעיני אנשים בני אותה תקופה, כמו מחלות פנימיות.[7]
פפירוס סמית' הוא מגילה באורך 4.68 מטר. צידו הקדמי מכיל 377 שורות ב־17 עמודות, בעוד שצידו האחורי מכיל 92 שורות בחמש עמודות. מלבד עמודה חיצונית ומקוטעת במגילה, שאר הפפירוס שלם, למרות שהוא נחתך לעמודות נפרדות בשלב כלשהו במאה ה־20.[4] הוא כתוב מימין לשמאל בהיראטית, בצורת חרטומים מצרית, בדיו שחור עם הגהות הסבר בדיו אדום. הרוב המכריע של הפפירוס עוסק בטראומה וניתוח, עם חלקים קצרים על גינקולוגיה וקוסמטיקה בצד האחורי.[8] בצד הקדמי רשומים 48 מקרים של פציעה. כל מקרה מפרט את סוג הפציעה, בדיקת החולה, אבחנה, תחזית (=פרוגנוזה) ודרך טיפול.[9] בצדו האחורי של הפפירוס מופיעים שמונה לחשי קסם וחמישה מרשמים. לחשים אלה, נוסף על מקרים מס' 8 ו־9, הם החריגים לאופי המעשי והמדעי של טקסט רפואי זה.[4] לחשים וכישופים שימשו כמוצא אחרון במקרים סופניים.[7]