עבדות באפריקה
סחר עבדים באפריקה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
העבדות באפריקה הייתה נפוצה מאז העת העתיקה, ונמשכת בה עד היום במספר מדינות. את העבדות ניתן לחלק לעבדות שנוגעת לייצוא עבדים ממדינות אפריקה לשאר העולם וכזו המתרחשת במדינות הכלולות ביבשת אפריקה.[1]
עבדות חוץ אפריקאית כוללת בתוכה סוגים שונים של סחר בעבדים אפריקאים ושליחתם מחוץ לאפריקה. סחר העבדים השפיע באופן ניכר על עיצובן של מדינות אפריקה וכן על אוכלוסיות רבות בשאר מדינות בעולם. סוגי סחר העבדים המשמעותיים ביותר כוללים את סחר העבדים הערבי וסחר העבדים הטרנס אטלנטי.[2] שני סוגי סחר אלו מתייחסים לתקופה שנמשכה מימי הביניים לתחילת המאה ה-20, ובה עבדים אפריקאים היו מוצר הייצוא העיקרי מאפריקה, ולכן היוו את התשתית הכלכלית של מדינות אפריקה במשך דורות. במשך תקופה זו נלכדו ושועבדו מיליונים מתושביה השחורים של אפריקה בידי סוחרי עבדים, והועברו בכפייה לארצות האסלאם ולאמריקה. חשוב לציין כי סחר בעבדים ועבדות ייצוא באופן כללי היו קיימים גם לפני תחילת סחר העבדים הערבי והטרנס אטלנטי. לאומים מסוימים כמו אשנטי, הממוקמים בדרום גאנה של ימינו, ויורובה הממוקמים בניגריה המודרנית, היו מעורבים בסחר העבדים באופן משמעותי. בטנזניה חטפו וכלאו אנשים כדי למכור אותם כעבדים ועסקו בשליחתם לארצות אחרות מעבר לאוקיינוס. ההיסטוריונים ג'ון ט'ורנטון (John K. Thornton) ולינדה הייווד (Linda Heywood) מעריכים כי 90% מהעבדים שנחטפו ונמכרו לאירופאים נשלחו כחלק מסחר העבדים הטרנס אטלנטי.[3][4][1]
עבדות פנים אפריקאית גם היא בעלת משמעות רבה לעיצוב פני אפריקה. מערכות השעבוד באפריקה עצמה היו נפוצות בחלקים רבים בהתאם לשאר מערכות השעבוד שהיו נהוגות בכלל העולם העתיק. בדומה למושג העבדות ברומא העתיקה ניתן לראות כי מאפיינים של סוגי עבדות שונים היו זהים לדרך ביטויים במדינות אפריקה. ניתן היה לקבל עבדים בירושה או במתנה, או לקנות עבדים שבויי מלחמה. שושלות של עבדים נולדו בבתי אדוניהם, והם ובניהם הבאים אחריהם הוסיפו לשרת את אותם אדונים. היו שהתגלגלו לעבדות בגין אי־פירעון חוב או כעונש על מעשי פשע שעשו, אחרים נולדו כבני חורין אך נחטפו והפכו לעבדים. נושא השעבוד משמש כאמצעי ביסוס למעמדות חברתיים. כך שאפו אנשי המעמד הגבוה להחזיק עבדים רבים ככל האפשר. העבדים עצמם היוו את המעמד הנחות ביותר ביבשת. אבן בטוטה, שהיה חוקר מוסלמי ידוע אשר פרסם את תיאורי מסעותיו ברחבי העולם, ביקר בממלכה העתיקה של מאלי באפריקה באמצע המאה ה-14, ודיווח כי התושבים התחרו ביניהם על כמות העבדים והמשרתים שהיו בבעלותם כסמל לעוצמה וכוח. בטוטה בעצמו קיבל מהמכובדים המקומיים במתנה, כחלק מקבלת האורחים הנהוגה במקום, ילד שישמש אותו כעבד. השעבוד, למעשה, מבטא את הביסוס הכלכלי והחברתי ביבשת.[5]