חסן-י סבאח
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חסן-י סבאח (בפרסית: حسن صباح; גם חסן א-צבאח (בערבית: حسن الصباح); 1050–1124) השתייך לזרם הניזארי בשיעה והיה מייסד ומנהיג תנועת החשישיון.
לידה |
1037 קום, האימפריה הסלג'וקית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
12 ביוני 1124 (בגיל 87 בערך) מצודת אלמות, המדינה האיסמאעילית-ניזארית | ||||
שם לידה | الحَسن بن عَلي بن مُحمد الحِميري | ||||
מדינה | המדינה האיסמאעילית-ניזארית, השושלת הפאטמית, האימפריה הסלג'וקית | ||||
מקום קבורה | Hassan Sabbah's mausoleum | ||||
השכלה |
| ||||
| |||||
קורותיו ידועות בעיקר מאסופת ביוגרפיות שיעיות שמבוססת בחלקן, כנראה, על אוטוביוגרפיה של חסן עצמו, על פיהם נולד בקום שבבפרס בסביבות 1050 ומת ב-1124. משפחתו הייתה שיעית והשתייכה ככל הנראה לזרם התריסרי, מוצא משפחתו הוא מכופה שבדרום עיראק ובהמשך עברו לראי שם הייתה השפעה אסמאעילית משמעותית, וולאחר מכן עבר לקהיר שנשלטה על ידי הח'ליפות הפאטמית האסמאעילית. בדרכו למצרים שארכה שנתיים עבר באספהאן ובדמשק. בהמשך חייו היגר לאזור הרי אַלבֻּרְז שם הקים לעצמו עדת מאמינים שפעלה ככוח של מתנקשים מאומנים שנקראו "חששים" (حشاشين) אשר קנו לעצמם שביתה במצודה העתיקה אַלַמוּת.
במצרים, חסן נקלע למריבת ירושה בין בני הח'ליף אל-מסתנצר. חסן עמד לצד בנו הבכור ניזאר ולכן נמנה עם בני הזרם הניזארי. אולם, לצד יריבו אלמסתעל, עמד המצביא הארמני בדר אלג'מאלי. לאחר עלית אלמסתעל לשלטון, נכלא חסן אך נמלט (או שוחרר) בשעה שהתמוטט המינרט של בית הכלא. הוא נמלט, או גלה, והגיע לחלב וממנה חזרה לאצפהאן ב-1081. חסן המשיך את דרכו כדעי (מעין תועמלן) של הזרם הניזארי וקנה לו שליטה בחבלי ההרים של דילם. הוא הסית את תושבי הכפרים וקנה בעורמה את המצודה העתיקה והחסונה של אלמות (קן הנשר). בימיו במצודה, התמסר חסן ללמדנות והקים עדת מאמינים שהובאו במסתורי האמונה האסמאעלית ולצד זאת אומנו להתנקש באויבי השיעה במסירות הנפש, עד כדי כך שיצאו להם מוניטין שהם מסממים את עצמם לפני כן בחשיש, ועל כן נקראו "חששים".